מתי נכון להגיש התנגדות לביצוע שטר ומה המשמעות

התנגדות לביצוע שטר היא הליך שבו חייב מודיע כי יש לו טענה ממשית נגד החוב או נגד האפשרות לגבות אותו באמצעות השטר.

שטר חוב הוא מסמך שבו אדם מתחייב לשלם סכום מסוים, בהתאם לתנאים שנקבעו בו. כאשר הנושה פונה להוצאה לפועל כדי לגבות את הסכום, והחייב סבור שהחוב אינו קיים, שולם, שגוי או לא ניתן לגבייה כפי שנדרש, ניתן להגיש התנגדות. התנגדות אפשרית גם כאשר קיימת מחלוקת לגבי החתימה, הסכום, מועד התשלום או התנאים שנקבעו.

ההליך מתנהל במסגרת הוצאה לפועל, לפי הוראות חוק ההוצאה לפועל. הגשת התנגדות אינה מבטיחה תוצאה מסוימת, אלא מעבירה את המחלוקת לבחינה של גורם מוסמך. חשוב לפעול לפי ההנחיות והמועדים שמצוינים באזהרה שנמסרה לכם, ולא להתעלם ממנה.

מומלץ לשמור את השטר, האזהרה, אישורי התשלום וכל התכתבות הקשורה לחוב. למידע נוסף על הליכי חוב, ניתן לעיין גם בבלוג.

כיצד מתנהל הליך ביצוע שטר בהוצאה לפועל ומה ההבדל מהליכי גבייה אחרים

הליך ביצוע שטר בהוצאה לפועל מתחיל כאשר הנושה מגיש בקשה לגבות את השטר, והחייב רשאי להגיש התנגדות במסגרת הזמן שנקבע באזהרה.

המסלול מיועד לגביית חוב המבוסס על שטר, כמו שטר חוב או המחאה, ולא על פסק דין שניתן לאחר בירור משפטי. פתיחת התיק אינה מעידה שהמחלוקת כבר הוכרעה. החייב מקבל אזהרה עם פרטי החוב, התיק והאפשרויות העומדות בפניו, ועליו לבדוק את המועד להגשת התנגדות.

שלבי ההליך

• הנושה מגיש בקשה לביצוע השטר בהוצאה לפועל, בצירוף השטר והפרטים הנדרשים.
• לחייב נשלחת אזהרה שמפרטת את החוב ואת האפשרויות העומדות בפניו.
• החייב בודק אם קיימת טענה מהותית הנוגעת לעצם החוב, לסכום, לחתימה, לתשלום שבוצע או לתנאי השטר.
• אם קיימת טענה מתאימה, מגיש החייב התנגדות לביצוע שטר בהתאם להוראות ולמועד שבאזהרה.
• לאחר מכן נבחן אם המחלוקת תעבור להכרעה שיפוטית, בהתאם למסמכים, לטענות ולכללים החלים.

המשמעות של המסלול המקוצר היא שהחייב אינו מקבל את אותו מרחב פעולה כמו בתביעה רגילה לפני פסק דין. השטר משמש בסיס לפתיחת הגבייה, ולכן ההתנגדות צריכה להיות מוגשת בזמן ולכלול טענה ממשית, ולא רק אמירה כללית שהחוב אינו מוצדק.

התנגדות לביצוע שטר היא פעולה שמציגה מדוע יש לברר את החוב או את זכות הגבייה בדרך אחרת, ולא בקשה כללית לעיכוב גבייה.

ראש ההוצאה לפועל אחראי לניהול ההליך בתוך מערכת הגבייה ולמתן החלטות בעניינים שבסמכותו. הוא אינו מחליף את החייב בהצגת הטענות ואינו בונה עבורו את ההתנגדות. כאשר מוגשת התנגדות, נבחנים המסמכים והטענות, והעניין עשוי לעבור לבחינה שיפוטית לפי המסלול שנקבע בדין.

נקודות לבדיקה לפני הגשת התנגדות

• האם השטר שייך לחייב והאם החתימה עליו מוכרת לו.
• האם הסכום שנדרש בתיק תואם לשטר ולהתחשבנות שבין הצדדים.
• האם החוב שולם, כולו או חלקו, ואם קיימות אסמכתאות לכך.
• האם התקיימו התנאים שנקבעו בעסקה או בהסכם שבמסגרתו נמסר השטר.
• האם האזהרה כוללת מועד שעדיין מאפשר פעולה, ומהם המסמכים שיש לצרף.

במונחי חיפוש, הביטוי "הוצאה לפועל - התנגדות לביצוע שטר" מתייחס בעיקר להבדל בין פתיחת גבייה על בסיס שטר לבין בירור מלא של טענות החייב. יש לקרוא את האזהרה, להתאים את הטענה למסמכים שבידיכם, ולשקול קבלת ייעוץ מקצועי כאשר העובדות מורכבות.

הליך זה עשוי להסתבך כאשר צד שלישי טוען שמיטלטלין שעוקלו אינם שייכים לחייב. נושא זה נפרד מהתנגדות לשטר, אך ניתן להעמיק בו במסגרת מחלוקת בעלות בעיקול מיטלטלין, שכן הוא עוסק בזכות בנכס שנתפס ולא בעצם החוב שבשטר.

מהם הנימוקים העיקריים להתנגדות לביצוע שטר

הנימוקים המרכזיים להתנגדות לביצוע שטר הם פירעון החוב, פגם בחתימה, פגם בהעברת השטר או מחלוקת מהותית לגבי החיוב.

התנגדות לביצוע שטר אינה מתקבלת רק בשל קושי כלכלי. יש להציג טענה עובדתית ומשפטית הנוגעת לתוקף השטר, לסכום הנתבע או לזכותו של האדם שפתח את ההליך. הטענה צריכה להתאים למסמכים ולנסיבות המקרה.

פירעון מלא או חלקי של החוב

כאשר החייב טוען שהחוב שולם, כולו או חלקו, עליו להציג תשתית לטענה. אסמכתאות אפשריות כוללות אישורי העברה, קבלות, התכתבויות, מסמך המאשר ויתור על יתרה או רישום חשבונאי מתאים.

• פירעון מלא: טענה שלפיה מלוא הסכום שנקשר לשטר שולם לפני פתיחת ההליך.
• פירעון חלקי: טענה שלפיה שולם חלק מהחוב, אך הסכום הנתבע אינו מפחית את התשלומים שכבר בוצעו.
• אי התאמה בין השטר לחוב: מצב שבו סכום השטר אינו תואם את ההתחשבנות בין הצדדים או כולל רכיב שלא הוסכם.
• קיום תנאי בעסקה: טענה שלפיה השטר נמסר בכפוף להתקיימות תנאי מסוים, והתנאי לא התקיים.

גם כאשר התשלום בוצע במזומן או במסגרת התחשבנות לא מסודרת, כדאי לרכז כל ראיה זמינה. הודעה כתובה, מסמך מסירה או עדות של אדם שהיה מעורב עשויים לסייע להסביר את גרסת החייב.

פגם בחתימה או בזהות החותם

פגם בחתימה עשוי להשפיע על השאלה אם ניתן לחייב את האדם מכוח שטר החוב. הטענה יכולה להתייחס לכך שהחתימה אינה של החייב, שנחתמה ללא הרשאה מתאימה, או שנעשה שימוש במסמך שאינו משקף הסכמה תקפה.

עצם הטענה שהחתימה אינה מוכרת אינה מחליפה הסבר עובדתי. רצוי לפרט מתי נודע לחייב על השטר, אילו מסמכים היו בידיו, ומה בדיוק הוא מכחיש.

פגם בהעברת השטר

שטר עשוי לעבור מידי הנושה המקורי לאדם אחר. במצב כזה יש לבדוק אם ההעברה נעשתה כדין, אם קיימת זיקה בין המעביר לבין השטר, ואם האדם שפתח את התיק רשאי לדרוש את הסכום.

לא די בעצם קיומו של שטר; יש להוכיח גם מי רשאי לממש אותו מול החייב.

פגם בהעברה עשוי להתעורר כאשר חסרים פרטים במסמך, כאשר קיימת אי התאמה בין השטר לבין הטענה בתיק, או כאשר החייב טוען שהשטר נמסר למטרה מוגבלת. גם טענה בדבר העברה לאחר שהחוב כבר סולק עשויה להיות רלוונטית, בהתאם לעובדות ולמסמכים.

המשמעות של הנימוקים לפי חוק ההוצאה לפועל

חוק ההוצאה לפועל קובע את המסגרת שבה מוגשת התנגדות לביצוע שטר ואת אופן בחינת הטענה. ההתנגדות צריכה להציג את גרסת החייב באופן מסודר, ולא להסתפק במשפט כללי כמו "הסכום אינו נכון" או "מעולם לא הסכמתי".

לכל טענה יש משמעות אחרת מבחינת הבירור:

• פירעון עוסק בשאלה איזה סכום, אם בכלל, נותר לתשלום.
• פגם בחתימה עוסק בשאלה אם החייב חב מכוח השטר.
• פגם בהעברה עוסק בזכותו של מגיש ההליך לדרוש את החוב.
• מחלוקת על העסקה עוסקת ביחסים שבין הצדדים ובתנאים שבהם נמסר השטר.

להתנגדות יש לצרף תצהיר תומך. בתצהיר החייב מאשר את העובדות שעליהן הוא מסתמך, ולכן חשוב שהפרטים בו יהיו מדויקים, עקביים ומבוססים על מסמכים ככל שניתן.

טעות נפוצה היא לצרף מסמכים רבים בלי להסביר מה כל מסמך מוכיח. סדרו את הראיות לפי הנימוק המתאים, סמנו תשלומים או שינויים רלוונטיים, והפרידו בין עובדות שאתם יודעים בעצמכם לבין מידע שקיבלתם מאדם אחר. האתר מספק מידע כללי ואינו מחליף ייעוץ משפטי או ייצוג בהליך.

מהו המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר ולמה חשוב לעמוד בו

התנגדות לביצוע שטר מוגשת לפי חוק ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים ממועד המצאת האזהרה, וזהו חלון זמן שמחייב פעולה מהירה ומסודרת.

הכלל מופיע בסעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. מניין הימים מתחיל ממועד המצאת האזהרה לחייב, ולא בהכרח מהמועד שבו נודע לו שנפתח נגדו הליך. לכן, שמרו את האזהרה, בדקו את מועד ההמצאה והתייחסו אליו כנקודת הפתיחה לבחינת המועד.

אם לא מוגשת התנגדות במועד, ביצוע השטר ממשיך ולא ניתן לעצור אותו באמצעות התנגדות שהוגשה באיחור.

מה לבדוק מיד עם קבלת האזהרה

אין צורך להמתין לאיסוף כל החומר לפני בדיקת המועד. התחילו בריכוז הפרטים הבסיסיים:

• מועד המצאת האזהרה: בדקו מהו התאריך שממנו נספר חלון הזמן.
• פרטי תיק הביצוע: רשמו את מספר התיק, את סכום הדרישה ואת זהות הצד שפתח את ההליך.
• המסמכים שנמסרו: שמרו את האזהרה, העתק השטר וכל מסמך נלווה שהתקבל.
• הטענה המרכזית: נסחו כבר בשלב הראשון מה אתם מכחישים, כגון עצם החתימה, הסכום, העסקה או הזכות לגבות את השטר.

בדיקה זו לא מחליפה בחינה משפטית של המקרה, אך היא מונעת מצב שבו הזמן חולף בלי שתדעו מה נדרש מכם ומהו המועד הרלוונטי.

מה לעשות כאשר המועד מתקרב

אם הזמן להגשה עומד להסתיים, התמקדו בטענה העובדתית ובמסמכים שכבר ברשותכם. אין לדחות את הבדיקה רק בגלל שחסר מסמך מסוים או שלא הצלחתם לשחזר את כל השתלשלות האירועים.

פועלים לפי סדר:

1. קראו את האזהרה ואת השטר מתחילתם ועד סופם.
2. סמנו את מועד ההמצאה ואת פרטי התיק.
3. הפרידו בין עובדות שאתם יודעים בעצמכם לבין מידע ששמעתם מאדם אחר.
4. אספו מסמכים הקשורים לתשלום, להסכם, למסירת השטר או להתכתבות בין הצדדים.
5. בדקו כיצד מגישים את ההתנגדות ומה נדרש לצרף אליה, כולל תצהיר תומך.

פעולה מהירה אינה אומרת להגיש טענה כללית בלי בדיקה. המטרה היא לשמור על האפשרות להציג גרסה מסודרת, ולאפשר בחינה של המסמכים והנימוקים במסגרת הזמן שנקבע.

השפעת איחור בהגשה

הגשת התנגדות במועד עשויה לעצור את המשך הביצוע, בהתאם לנסיבות. לעומת זאת, כאשר ההתנגדות מוגשת לאחר 30 הימים, הליך ביצוע השטר ממשיך, והאיחור עלול למנוע את עצירתו בדרך הרגילה.

המשמעות היא שלא כדאי להסתפק בשיחה בעל פה עם הצד שדרש את התשלום או להניח שההליך ימתין עד שתמצאו פתרון. תעדו כל פנייה, שמרו את המסמכים ופעלו מול הגורם המתאים מבלי להסתמך על הסכמה שלא ניתנה בכתב.

לעיון בנוסח הרלוונטי, ראו חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967. המידע באתר כללי ואינו ייעוץ משפטי או ייצוג בהליך.

שלבי הגשת התנגדות לביצוע שטר - איך עושים זאת בפועל

השלב הראשון הוא בדיקת מועד קבלת האזהרה, פרטי התיק והמסלול המתאים להגשה.

שלב ראשון: בדיקת האזהרה והמועד

פתחו את האזהרה ובדקו כיצד נמסרה, מתי התקבלה ומהו מספר תיק הביצוע. המועד נספר לפי ההמצאה, לכן כדאי לשמור את המעטפה, אישור המסירה, הודעת הדואר האלקטרוני או כל תיעוד אחר שמראה מתי נודע לכם על פתיחת ההליך.

הדבר החשוב ביותר הוא להבחין בין מועד קבלת האזהרה לבין מועד שבו שמעתם לראשונה על החוב. איחור מעבר ל-30 הימים עלול להשפיע על האפשרות לעצור את הליך הביצוע בדרך הרגילה.

בדקו את הפרטים הבאים:

• מועד ההמצאה של האזהרה והאופן שבו בוצעה.
• מספר תיק ההוצאה לפועל ופרטי הצד שפתח את התיק.
• סכום החוב שנדרש ואת השטר שעליו מבוססת הבקשה.
• האם כבר ננקטו פעולות גבייה או הוטלו מגבלות.
• האם נדרשת בקשה נפרדת הנוגעת לאיחור או לעיכוב הליכים.

שלב שני: הכנת כתב התנגדות ותצהיר

כתב ההתנגדות צריך להציג את העובדות שמסבירות מדוע אין לבצע את השטר כפי שהוגש לביצוע. כתבו את השתלשלות האירועים לפי סדר כרונולוגי, הפרידו בין עובדות שאתם יודעים בעצמכם לבין מידע שקיבלתם מאדם אחר, והסבירו כיצד כל עובדה קשורה לשטר או לחוב הנטען.

אל תסתפקו במשפט כמו "החוב אינו נכון". פרטו מה התרחש בפועל: האם התשלום בוצע, האם התמורה לא ניתנה, האם השטר נמסר בתנאי שלא התקיים, או האם קיימת מחלוקת לגבי החתימה, הסכום או ההסכם. את הטענות העובדתיות מגבים באמצעות תצהיר, שבו המצהיר מאשר את נכונות העובדות שעליהן מבוססת ההתנגדות.

צרפו לכל טענה את החומר הרלוונטי:

• הסכם, הזמנה, חשבונית או מסמך שמסביר את מקור העסקה.
• אסמכתאות על העברות כספים, תשלומים או ניסיונות תשלום.
• הודעות, מכתבים והתכתבויות בין הצדדים.
• מסמכים הנוגעים למסירת השטר או לתנאים שנקבעו בעת מסירתו.
• תיעוד שמסביר שינוי בסכום, ביטול עסקה או מחלוקת לגבי התמורה.

שלב שלישי: הגשה בערוץ המתאים

את ההתנגדות מגישים בלשכת ההוצאה לפועל שאליה שייך התיק או באמצעות מערכת מקוונת, בהתאם לאפשרויות העומדות בפניכם ולדרישות ההגשה באותו מקרה. לפני השליחה, בדקו שכל הקבצים קריאים, שכל עמודי כתב ההתנגדות צורפו ושגם התצהיר והנספחים נפתחים ללא תקלה.

הגשה אינה מסתיימת בלחיצה על כפתור השליחה. שמרו את כתב ההתנגדות, התצהיר, הנספחים ואישור הקליטה במקום אחד.

מה קורה לאחר ההגשה

לאחר קליטת ההתנגדות, היא נבחנת במסגרת ההליך. בהתאם לנסיבות, עשויה להינתן החלטה מנהלית או להיקבע דיון, והדיון עשוי לעבור לבית המשפט המוסמך כאשר מתקיימים התנאים לכך.

בשלב זה, גם לצד שהגיש את השטר יש זכויות וחובות. מגיש הבקשה רשאי להשיב לטענות ולבסס את החוב, ואילו המתנגד נדרש לעקוב אחר החלטות, להגיש מסמכים שהתבקשו ולהתייצב לדיון אם נקבע. כל פעולה נוספת תלויה בהחלטות שניתנו ובמסמכים שבתיק.

התהליך נשען על חוק ההוצאה לפועל, אך האתר מספק מידע כללי בלבד ואינו נותן ייעוץ משפטי או ייצוג. כאשר קיימת מחלוקת עובדתית מורכבת, טענה לזיוף, שאלה לגבי חתימה או קושי לעמוד במועד, מומלץ לשקול ייעוץ מקצועי לפני הגשת המסמכים.

עלויות ואגרות בהליך התנגדות לביצוע שטר

העלויות בהליך התנגדות לביצוע שטר כוללות בעיקר אגרת פתיחת תיק ביצוע, הוצאות אפשריות והוצאות משפט לפי נסיבות המקרה.

פתיחת תיק לביצוע שטר כרוכה באגרה בשיעור של 1.25% משווי החוב. האגרה משולמת בעת פתיחת תיק הביצוע, ולכן כדאי לבדוק את סכום החוב כפי שהוא מופיע במסמכים שנמסרו לכם ואת אופן חישוב האגרה בעת פתיחת התיק.

על עצם הגשת ההתנגדות לא נגבית אגרה נוספת, אך ההליך עשוי ליצור הוצאות משפט או הוצאות נלוות.

יש להבחין בין אגרות הוצאה לפועל לבין הוצאות שנוצרות בעקבות ניהול המחלוקת. אלו הרכיבים שכדאי לבחון:

• אגרת פתיחת תיק ביצוע שטר - מחושבת לפי שווי החוב ובהתאם לתעריף התקף.
• אגרת ההתנגדות - עצם הגשת ההתנגדות אינה מוסיפה אגרה נפרדת.
• הוצאות משפט - עשויות להיפסק לפי החלטת בית המשפט או הגורם הדן בהליך, בהתאם להתנהלות הצדדים ולתוצאות ההליך.
• הוצאות מקצועיות - קבלת ייעוץ או ייצוג מאיש מקצוע עשויה להיות כרוכה בתשלום נפרד, שנקבע לפי היקף העבודה והמורכבות.
• הוצאות מסמכים והגשה - ייתכנו עלויות הקשורות להפקת מסמכים, אימות חתימות או פעולות נלוות, לפי הצורך בתיק.

העלות הכוללת משתנה לפי נסיבות התיק, סוג הטענות, כמות המסמכים והחלטות שיינתנו לאחר ההגשה. תיק המבוסס על מחלוקת לגבי התמורה, ביטול עסקה או שינוי בסכום עשוי לדרוש בדיקה שונה מתיק שבו נטענת טענה הנוגעת למסירת השטר או לחתימה.

לפני פעולה, עיינו בנוסח המעודכן של חוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967, וכן בתקנות ובתעריפים הרלוונטיים. החוק והתקנות עשויים להשתנות, והסכום או אופן החיוב בפועל נקבעים לפי הנתונים העדכניים ולפי פרטי התיק.

מה קורה אם לא מגישים התנגדות בזמן - השלכות והמשך ההליך

כאשר לא מגישים התנגדות לביצוע שטר במועד, תיק ההוצאה לפועל ממשיך במסלול ביצוע רגיל, וההתנגדות המאוחרת אינה עוצרת אותו.

המשמעות היא שהחוב הנטען עשוי להמשיך להתברר במסגרת הליכי גבייה, בלי שהטענות לגבי השטר ייבחנו באמצעות התנגדות שהוגשה בזמן. לפי עקרונות חוק ההוצאה לפועל, עצם קיומה של מחלוקת על החוב אינו עוצר את הפעולות לאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות.

במהלך ההליך עשויות להינקט פעולות גבייה שונות, בהתאם לנתוני התיק ולהחלטות שיינתנו:

• עיקולים על חשבון בנק, משכורת, נכסים או זכויות, בכפוף לתנאים החלים.
• הגבלות שעשויות להשפיע על פעילות כלכלית או על האפשרות לבצע פעולות מסוימות.
• סנקציות אפשריות במסגרת הליכי הגבייה, כאשר מתקיימים התנאים לכך.
• הגדלת החוב בעקבות הוצאות, ריביות, אגרות או פעולות שננקטו בתיק.
• המשך טיפול בתיק גם כאשר קיימת טענה שהשטר אינו משקף חוב תקף או שהסכום שנדרש שגוי.

השלכות פספוס המועד אינן זהות בכל תיק. הן תלויות בסכום שנדרש, בסוג המחלוקת, בפעולות שכבר בוצעו ובמסמכים שנמסרו לכם.

פספוס המועד אינו מוחק בהכרח את הטענות לגבי השטר, אך הוא משנה את הדרך שבה ניתן לנסות להעלות אותן.

במקרים חריגים בלבד עשויות להתקיים אפשרויות פעולה מאוחרות, למשל כאשר יש נסיבות מיוחדות הנוגעות למסירה, למועד שנקבע או ליכולת לפעול. אין להניח שהגשה מאוחרת תעצור את התיק; יש לבדוק את התיק עצמו, את ההחלטות שניתנו ואת התיעוד הקיים.

אספו את האזהרה, אישורי המסירה, השטר, ההתכתבויות, הוכחות לתשלומים וכל החלטה שנמסרה לכם. לקבלת ליווי מקצועי בבחינת האפשרויות, ניתן לפנות לעורך דין פשיטת רגל אשדוד או להיעזר בעורך דין פשיטת רגל אשקלון ולבקש בדיקה של המצב הספציפי.

מה חשוב לדעת כשמגישים התנגדות לביצוע שטר

התנגדות לביצוע שטר דורשת בדיקה של המועד, המסמכים, טענות ההגנה והמצב המעודכן בתיק, בהתאם לנסיבות המקרה ולחוק ההוצאה לפועל.

אילו מסמכים נדרשים להגשת התנגדות?

בדרך כלל תידרשו לצרף את מסמכי התיק ואת המסמכים שמסבירים מדוע אין לבצע את השטר כפי שנדרש. המסמכים המדויקים משתנים לפי סוג הטענה והשלב שבו נמצא ההליך.

כדאי להכין מראש:

• האזהרה שנמסרה לכם ואישור המסירה, אם קיים.
• צילום השטר או המסמך שעליו מבוססת הדרישה.
• התכתבויות עם האדם או העסק שמבקש את התשלום.
• אסמכתאות לתשלומים, להסכמות, לביטול עסקה או לטענה אחרת הקשורה לחוב.
• החלטות, התראות ומסמכים שנמסרו במסגרת התיק.

אין להסתפק באיסוף השטר בלבד. רצף המסמכים עשוי להבהיר מה הוסכם, מה שולם ומה בדיוק נטען נגדכם.

האם ניתן להגיש התנגדות לאחר שלושים יום?

ניתן לבקש לבחון הגשה לאחר שלושים יום, אך הגשה מאוחרת אינה מתקבלת אוטומטית ואינה עוצרת בהכרח את פעולות הגבייה. יש לבדוק את מועד המסירה, את הסיבה לאיחור, את ההחלטות בתיק ואת הפעולות שכבר בוצעו.

יש לפעול בזהירות: להכין הסבר מסודר לאיחור, לצרף מסמכים תומכים ולבדוק אם נדרש גם צעד נפרד לעיכוב ההליכים. טענה מהותית לגבי השטר אינה מחליפה את הצורך להתמודד עם שאלת המועד.

מה קורה אם ההתנגדות נדחית?

כאשר ההתנגדות נדחית, התיק עשוי להמשיך במסלול הגבייה שנקבע לו, בהתאם להחלטה ולמצבו באותו שלב. המשמעות תלויה בסיבת הדחייה, בנוסח ההחלטה ובשאלה אם נותרה אפשרות דיונית לפעולה נוספת.

בדקו במיוחד:

• האם הדחייה נבעה מאיחור, מחוסר במסמך או מטענה שלא התקבלה.
• האם ההחלטה כוללת הוראות לגבי המשך הגבייה.
• האם קיימת אפשרות לבקש עיון מחדש או לנקוט הליך מתאים אחר.
• האם בוצעו עיקולים או פעולות נוספות לאחר ההחלטה.

אין להתעלם מההחלטה. שמרו אותה יחד עם כל מסמכי התיק ופנו לבדיקה מקצועית של האפשרויות הרלוונטיות.

האם נדרש ייצוג של עורך דין?

ייצוג של עורך דין אינו חובה בכל מקרה, אך ההליך כולל מועדים, מסמכים וטענות משפטיות שחשוב להציג בצורה מדויקת. ניתן לבחור אם להגיש בעצמכם או לבקש מאיש מקצוע לבדוק את התיק ולסייע בניסוח ובהגשה.

האתר מספק מידע כללי ואינו מייצג בהליך או נותן ייעוץ משפטי. אם ההתנגדות נדחתה, אם חלף המועד או אם כבר ננקטו פעולות גבייה, מומלץ לשקול בדיקה פרטנית. לנושא קשור ניתן לעבור גם אל פשיטת רגל אישית.