שכרו של כונס נכסים בהוצאה לפועל
- שכרו של כונס נכסים בא בגדר הוצאות שמוטלות על החייב ושנחשבות לחלק מהחוב הפסוק
- שיעור ואופן קביעת שכר כונס נכסים
- המועד בו יש לפסוק שכר כונס נכסים
- מעמדו האובייקטיבי המיוחד של כונס הנכסים מצדיק ששכרו ייפסק ע"י בימ"ש/ראש ההוצאה לפועל, ולא ייקבע ולא ישולם בפועל ע"י בעל הדין שגרם למינויו
- מיהות הגורם שצריך לשאת בתשלום שכר הטרחה של כונס הנכסים
- שכר במקרה של מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) לגבי דירת מגורים
- שכר במקרה של מימוש נכס במסגרת תיק הוצאה לפועל רגיל לביצוע פסק דין
- זכאות לשכר טרחה גם ללא מימוש הנכס
- כונס עורך דין אינו זכאי לעכב בידיו (כאמצעי גביית שכר טרחה מהזוכה שמטעמו מונה) את הנכס שמומש בכינוס
שכרו של כונס נכסים בא בגדר הוצאות שמוטלות על החייב ושנחשבות לחלק מהחוב הפסוק
כך נפסק לאור ההוראה המשולבת של תקנה 9(ב) לתקנות ההוצאה לפועל ושל סעיף 59(א) לחוק ההוצאה לפועל. לכן, ניתן להגדיל את קרן החוב בהוצאה לפועל בשיעור השכר שנפסק ע"י ראש ההוצאה לפועל. הדבר נכון גם במקרה שבו כונס הנכסים משמש גם כב"כ הזוכה באותו תיק הוצאה לפועל שבו מונה ככונס (פסק דין מחוזי ת"א 22.3.06 בר"ע 1102/05). 29
שיעור ואופן קביעת שכר כונס נכסים
- ע"פ שיקלול ההלכות הנוהגות, מקובל לפסוק שכר בשיעור שנע בין 6% לבין 10% מגובה החוב הפסוק או מסכום הפדיון שהתקבל ממכירת הנכס. במקרה של פסה"ד השופט בר-אופיר מחליט לפסוק (ע"פ הדין הכללי, ולא ע"פ תקנות השכר החדשות, ולגבי מקרה של מימוש דירת מגורים) שכר טרחה בשיעור 6% מהפידיון שהתקבל ממכירת הנכס (פסק דין מחוזי ת"א 11.2.03 בר"ע 3015/02). 32
- ככלל, לא תתערב ערכאת הערעור בקביעת שכר טרחה של כונס, בכפוף לחריגים, בעיקר כאשר הערכאה הראשונה טעתה בעקרונות אותם הפעילה, להבדיל מהאופן בה יישמה עקרונות אלו. במקרה שנדון, התערב העליון ושיפר את שכה"ט, לאור עקרון שגוי שהיה ביסוד פסיקת שכה"ט (עיקרון לפיו, בדיעבד, לא היה מוצדק למנות כונסים כה רבים, בנסיבות שבהן בימ"ש עצמו מינה אותם ביוזמתו). בית המשפט גם מסכים שיש להתחשב גם בעקרון של היקף העבודה (כאן התחלקה עבודת כונס הנכסיםים בין מס' כונסים). (פסק דין עליון 23.12.04 ע"א 9355/03). 54
- דוגמא למקרה די קיצוני, שבו העליון מאשרר החלטות המחוזי והשלום לפסוק לכונס על מגרש מקרקעין, כונס שמונה ע"י השלום לצורך ביצוע פירוק שיתוף במגרש, שכר בשעור של 0.3%, הנמוך באופן קיצוני, הן מהמקובל בפסיקה, הן ממה שכונס הנכסים ביקש (8%) והן גם ממה שחלק מהמשיבים הסכימו לשלם, והכל ללא כל הנמקה של השלום בקביעת השיעור הנמוך (החלטה עליון 27.5.07 רע"א 10046/06). 154
- היקף הפעילות של כונס הנכסים ומידת השקעתו הם פרמטרים בקביעת שיעור השכר המגיע לו, ומן הראוי לקיים דיון בפני ראש ההוצאה לפועל לצורך קביעות עובדתיות אלו (פסק דין מחוזי ב"ש 4.1.05 בר"ע 503/04). 156
- כאשר נטענות טענות ביחס לגובה שכה"ט המגיע (שלא ע"פ תקנות שכר כונס הנכסיםים המיוחדות) וכאשר מדובר בשכר גבוה במיוחד, מן הדין ומן הראוי לקיים דיון במעמד הצדדים ולאפשר חקירה שכנגד לצורך קביעת השכר המגיע (פסק דין מחוזי ת"א 25.7.07 בר"ע 3084/05). 161
- כדי להפחית משכה"ט המקובל שנקבע בפסיקה (6% - 10% מתמורת המכר) יש צורך בעילה חוקית. בית המשפט מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל לקבוע שכר טרחה של 5% וקובע במקומו שכר טרחה של 6% מהתמורה (פסק דין מחוזי ת"א 21.6.07 בר"ע 2529/06). 166
- בימ"ש קובע, כי ראש ההוצאה לפועל לא רשאי, בעת פסיקת שכ"ט כונס נכסים, לבטל את שכ"ט א' ו/או שכ"ט ב' הנפסקים אוטומטית בתיק ההוצאה לפועל, אך ראש ההוצאה לפועל בהחלט רשאי וצריך להתחשב בשיעור שכ"ט אלה בעת קביעת שכ"ט כונס נכסים, כאשר במקרה המתאים (וכך היה במקרה שנדון בפסה"ד) לא יהיה מקום לפסוק כל שכר נוסף על זה שנקבע כאמור אוטומטית כשכ"ט א + שכ"ט ב' (פס"ד מחוזי ת"א 7.5.08 בר"ע 3307/04). 256
- ביהמ"ש קובע שכונס זכאי לשכ"ט עבור עבודתו ככונס, ללא חשיבות לזהות הגורם שעתר למינויו, ללא קשר לעובדה שהכונס מקבל גם שכ"ט עו"ד כב"כ בעל הדין שעתר למינויו, ותוך התחשבות בהיקף פעילותו ומעורבותו של הכונס בביצוע המטלות הדרושות במסגרת תפקידו, כאשר שכה"ט אינו נמדד עפ"י תוצאות מעשי הכונס בלבד, אלא אמור לפצות את הכונס על טרחתו בביצוע תפקידיו ככונס. יצוין, כי במקרה שנדון בפסה"ד מונה הכונס לשם רישום זכויות במקרקעין במרשם המקרקעין, ולאחר סדרת פעולות של הכונס, בוצע לבסוף הרישום ע"י גורמים אחרים בהליך אחר (בר"ע 2681/04 (מחוזי ת"א) ש.ז. נ' ש.ב. (לא פורסם, 21.3.06)). 514
המועד בו יש לפסוק שכר כונס נכסים
בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע כי כונס, שסיים תפקידו והוחלף ע"י כונס אחר , זכאי באותו שלב כבר לקבל שכרו, ואין חובה שימתין לתום הליכי הכינוס (פסק דין מחוזי ת"א 11.7.07 בר"ע 2803/06). 167
מעמדו האובייקטיבי המיוחד של כונס הנכסים מצדיק ששכרו ייפסק ע"י בימ"ש/ראש ההוצאה לפועל, ולא ייקבע ולא ישולם בפועל ע"י בעל הדין שגרם למינויו
כך נפסק, אמנם לגבי כונס זמני שמונה ע"י בית המשפט, אך דברי בית המשפט נאמרים על דרך העקרון והם יפים גם למינוי כונס בהוצאה לפועל. בית המשפט גם קובע שיש לתת לבעלי הדין הנוגעים בדבר זכות טיעון ביחס לגובה השכר שייפסק (פסק דין עליון 10.4.07 רע"א 11356/05). 155
מיהות הגורם שצריך לשאת בתשלום שכר הטרחה של כונס הנכסים
- ביהמ"ש דן בסיטואציה חריגה, בה כונס נכסים שמונה לבקשת בנק, נושה רגיל של החייב, פעל בהליכי כינוס אך בסופו של דבר ומסיבות שלא תלויות בכונס ובבנק (החייב נכנס להליכי פשיטת רגל) הנכס שבכינוס לא מומש באמצעות הכונס ולא נמצא גורם שהיה מוכן לשלם שכ"ט כונס, גם לא הבנק הזוכה. ביהמ"ש מגיע למסקנה סופית לפיה ראוי שהבנק יישא בשכ"ט כונס בנסיבות. ביהמ"ש קובע כי אין בנמצא לגבי מינוי כונס בהוצאה לפועל הוראות דוגמת אלו שבתקנות סד"א (תקנה 389(א) + ע"א 438/85) המסדירות כיצד ייחושב שכה"ט וע"י מי הוא יישולם, תוך שביהמ"ש מזכיר את סעיף 9(ב) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו על החייב לשאת בשכ"ט כונס, אלא אם הזוכה ביקש נקיטתם בחוסר תום לב. ביהמ"ש מציין כי אכן יתכנו מצבים בהם כונס נוטל על עצמו מראש סיכון שלא ייווצרו כספים מהם יוכל ליטול את שכר טרחתו, אך בנסיבות המיוחדות ביהמ"ש קובע שיש מקום שהערכאה השיפוטית תגיע לפתרון ראוי שמפצה את הכונס על טרחתו (ע"א (מחוזי ת"א) 2689/08 יעקב רגב, עו"ד נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 21.6.10)). 611
שכר במקרה של מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) לגבי דירת מגורים
- פירוש תקנה 9 לתקנות השכר כך, שהתחולה הרטרואקטיבית של התקנות חלה רק ביחס לשכר כונס ואינה חלה על שכר טרחה עורך דין ראשוני (שכר טרחה א' שנפסק עם פתיחת התיק, בהתאם לתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורך הדין). (פסק דין מחוזי ב"ש 30.5.05 בר"ע 743/04). 31
- בימ"ש הולך בעקבות פסיקה קודמת, וקובע כי תקנות השכר לא חלות, בכל מקרה, על רכיב שכ"ט עו"ד ביחס לתיק ישן שנפתח לפני התקנת התקנות, ולגבי תיק כזה יש לפסוק שכ"ט עו"ד בשיעור הסטנדרטי שנפסק בהוצל"פ – שכ"ט א (פס"ד מחוזי ת"א 6.9.07 בר"ע 3082/06). 196
- פירוש תקנה 9 לתקנות השכר כך, שהתחולה הרטרואקטיבית של התקנות חלה רק בהתקיים שני התנאים המצטברים שבתקנה: טרם הוכרז על קונה וטרם נפסק שכר טרחה. (פסק דין מחוזי ת"א 11.2.03 בר"ע 3015/02). 32
- פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המאוחר של פירעון החוב, ולא למועד המוקדם של תאריך פתית תיק ההוצאה לפועל. ויודגש, כי המונח "החוב שבפיגור" מדבר רק על תשלומי המשכנתא שבפיגור, ולא כולל את החוב הנובע מהעמדת ההלוואה לפירעון מוקדם (פסק דין מחוזי ת"א 7.7.05 בר"ע 2320/04). 135
- פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המאוחר של פירעון החוב, ולא למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל. יצוין, כי בפס"ד זה לא מאזכר ביהמ"ש כל פסיקה אחרת, גם לא את פסיקתו של אותו מותב שכתב הלכה זהה בנושא (הכוונה לפסה"ד הנ"ל ב-בר"ע 2320/04) (בר"ע (מחוזי ת"א) 1498/04 קרת אלחנן-כונס נכסים נ' יצהרי (לא פורסם, 27.4.06)). 610
- פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב. הערה שלנו: הלכה זו עומדת בסתירה לשתי ההלכות (המאוחרות יותר) הנ" ב-בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04 (בר"ע (מחוזי ב"ש) יוסי עקיבא-עו"ד נ' סרור (לא פורסם, 12.7.04)). 609
- ביהמ"ש מיישם את ההלכה העדיפה בעיניו (מבין ההלכות הסותרות הנ"ל: בר"ע 619/04 מול בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04) וקובע: פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב (רע"צ (שלום ת"א) 38603-04-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דנינו (לא פורסם, 8.6.10)) 608
- על עקרון ההדרגתיות שגלום בתקנות שכר כונס הנכסיםים ועל הרציונאל שלו: שיעור שכה"ט לו זכאי כונס נכסים הולך וגדל באופן מדורג, ככל שמתמשכים והולכים הליכי מימוש המשכנתא. תכלית עקרון זה היא השאיפה לעודד את פירעונו של החוב (פסק דין מחוזי ת"א 22.1.07 בר"ע 1163/05). 121
- כיצד מחושב שכר כונס במקרה של הסדר: פרשנות ותחולת תקנה 6 לתקנות השכר ("עריכת הסדר") (פסק דין מחוזי ת"א 22.1.07 בר"ע 1163/05). 121
- תקנות שכה"ט אינן מחייבות ולראש ההוצאה לפועל יש שיקול דעת לסטות מהן. כך נפסק במפורש לגבי תקנה 4 לתקנות, כאשר בית המשפט מחזיר התיק לראש ההוצאה לפועל לקיים דיון בשאלת היקף פעילות כונס הנכסים לצורך קביעה אם ואיזה שכר מגיע לו ע"פ תקנה 4 לתקנות (פסק דין מחוזי ב"ש 4.1.05 בר"ע 503/04). 156
- מחוזי בת"א (שופטת רות לבהר שרון) הולכת בעקבות המחוזי הנ"ל בב"ש (בר"ע 503/04) וקובעת כי תקנות השכר אינן שוללות מראש ההוצאה לפועל את שיקול דעתו, ובמקרים חריגים על ראש ההוצאה לפועל לסטות מהשיעור הנקוב בתקנות. (פס"ד מחוזי ת"א 13.6.06 בר"ע 3061/05). 157
- העליון, בפס"ד תקדימי וחשוב, מנתח לראשונה את תקנות השכר, וקובע, בדעת רוב, כי פרשנותה הנכונה של תקנה 4 לתקנות השכר (שכר כונס נכסים בחלוף 90 ימים מיום מינויו, בטרם אושר מכר ע"י כונס נכסים ובעקבות סילוק מלוא חוב הלוואת המשכנתא) היא כזו שבסיס השכר הוא מלוא חוב ההלוואה שנפרע ע"י החייב, ולא רק החוב שהיה בפיגור באותו מועד. העליון מבטל בקביעתו זו את קביעת המחוזי הנ"ל בתיק בר"ע 3061/05 שפירשה את תקנה 4 כך שבסיס השכר הינו החוב שבפיגור בלבד. יצוין, כי המקרה שנדון הוא כזה שבו החייב שילם בפועל (מתוך כספי מכר עצמי שביצע) את מלוא החוב המובטח. יצוין, כי העליון מותיר בצריך עיון את השאלה, האם ראש ההוצאה לפועל מוסמך לסטות מתעריפי תקנות השכר, וקובע כי במקרה הנדון בכל מקרה אין צידוק לסטות מהתעריפים. העליון מעלה לדיון גם את המתח המובנה השורר בין כונס הנכסים לבין החייב והזוכה, בכל הנוגע לאינטרסים הנוגדים סביב נושא השכר (פס"ד עליון 12.6.08 רע"א 7287/06). 255
- ביהמ"ש מאבחן את הלכת העליון הנ"ל (רע"א 7287/06) וקובע, כי שכ"ט כונס ייפסק לפי תקנה 3 ולא לפי תקנה 4, כאשר חייב עומד לפרוע את מלוא חוב ההלוואה, בנסיבות בהן אושר לחייב, לפני כן, פירעון החוב שבפיגור בלבד (לפי סעיף 81ב1(ב)(4)(א)(2) לחוק ההוצאה לפועל – מחצית מהחוב שבפיגור מייד ומחצית בתוך 6 חודשים), אך בטרם חלפו אותם 6 חודשים ביצע החייב מכר עצמי של הדירה שבכינוס, ובנסיבות לפיהן חוב ההלוואה טרם שולם בפועל (וביהמ"ש מדגיש את לשון העבר בה נוקטת תקנה 4) (רע"צ 13989-01-10 (שלום ת"א) ובר נ' שרביט (טרם פרסם, 17.2.10)). 515
- תקנות שכה"ט המיוחדות שנקבעו שוללות מראש ההוצאה לפועל את סמכותו להפעיל שיקול דעת ולפסוק שכר טרחה שונה, אך בנסיבות חריגות, כאשר הצדק מחייב זאת וע"ס סמכותו הכללית של ראש ההוצאה לפועל בתקנה 126א', מוסמך ראש ההוצאה לפועל לשנות כאמור (פסק דין מחוזי ת"א 4.2.07 בר"ע 2999/05). 1
- כאשר מבוצע מכר עצמי, לאחר מינוי כונס, וכאשר פעולות כונס הנכסים לא נעשו על ידו ככונס אלא כב"כ הזוכה, זכאי כונס הנכסים לשכר שונה מזה הנקוב בתקנות, והוא ייקבע ע"פ מהלכיו של הנ"ל כב"כ הזוכה, ולא ככונס (החלטה מחוזי חיפה 23.7.07 בר"ע 590/06). 159
- תכלית תקנות שכה"ט המיוחדות היא לעודד את פירעונו של החוב מהר ככל האפשר, וזאת על דרך של פסיקת שכר טרחה נמוך בתחילת ההליך (פסק דין מחוזי ת"א 4.2.07 בר"ע 2999/05). 1
- בית המשפט מאשרר החלטת ראש הוצאה לפועל (שמשנה החלטה קודמת של ראש ההוצאה לפועל) הקובעת שכר כונס הנכסים ע"פ תקנה 6, ולא ע"פ תקנה 5, לאור הסדר שנעשה בין הצדדים, שקבע את החוב בתיק כבסיס לשכה"ט, להבדיל מתמורת המכר (החלטה מחוזי חיפה 10.5.06 בר"ע 260/06). 158
- נפסק כי אין עילה להתערב ערעורית בקביעת שכר טרחה כונס ע"י ראש ההוצאה לפועל, כשזו נעשתה בהתאם לתקנות שכר כונס הנכסיםים (החלטה מחוזי ת"א 3.7.07 בר"ע 1165/07). 160
- ע"פ שיקלול ההלכות הנוהגות, מקובל לפסוק שכר בשיעור שנע בין 6% לבין 10% מגובה החוב הפסוק או מסכום הפדיון שהתקבל ממכירת הנכס. במקרה של פסה"ד השופט בר-אופיר מחליט לפסוק (ע"פ הדין הכללי, ולא ע"פ תקנות השכר החדשות, ולגבי מקרה של מימוש דירת מגורים) שכר טרחה בשיעור 6% מהפידיון שהתקבל ממכירת הנכס (פסק דין מחוזי ת"א 11.2.03 בר"ע 3015/02). 32
- בימ"ש מקבל ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי כונס נכסים זכאי לפסיקת שכר בשיעור הנקוב בתקנה 3 לתקנות השכר (10% מהחוב שבפיגור), במקרה שבו כבר חלפו מעל 90 יום מיום מינוי הכונס (למרות לשון תקנה 3 שמדברת על תקופה שעד 90 יום מיום מינויו) ושבו נעשו הסדרי חוב שונים עם החייב שבמסגרתם שילם פיגוריו (פס"ד מחוזי ת"א 3.4.06 בר"ע 2575/05). 301
- בימ"ש קובע כי אין מקום לדון, במסגרת בקשת חייב להפחתת שכ"ט כונס, בטענות של חייב לגבי תפקודו ורשלנותו של כונס, כאשר בנסיבות המקרה הנדון הגיש החייב תביעה משפטית נגד הכונס ובה טען טענות דומות, שטרם הוכרעו (פס"ד מחוזי ת"א 12.10.08 בר"ע 1868/06). 308
- בימ"ש של פש"ר דוחה בקשת כונס נכסים שמונה בהוצל"פ למימוש משכנתא לתשלום שכ"ט כונס לפי תקנות השכר בהוצל"פ, תוך קביעה שהכונס לא זכאי בנסיבות לכל שכ"ט שהוא. מדובר במקרה בו מינוי הכונס נעשה שלא לצורך ואף היה נגוע בחוסר תום לב (בימ"ש קובע שהמינוי נעשה כדי להכשיר את דרישת שכה"ט), מאחר שאת הנכס מימשה בפועל הנאמנת על נכסי החייב בפש"ר, והיא זו הזכאית לשכ"ט (הנושה המובטח לא פעל בהתאם להילכת גרבש) (פס"ד מיום 17.3.08 של בימ"ש מחוזי בת"א ב-בש"א 15267/07 (פש"ר 1623/05) עו"ד מרים זפט, בתפקידנ כנאמנת נ' בנק הפועלים). 327
- בימ"ש קובע כי בכל תיק כינוס נדרשת החלטה ספציפית של רשם ההוצאה לפועל לגבי שיעור שכ"ט הכונס המגיע, כאשר לרשם ההוצאה לפועל יש סמכות של שקול דעת לפסוק פחות מהתעריפים שבתקנות השכר, ובמקרים מסוימים – שלא לפסוק שכר כלל (החלטה מיום 13.11.08 של בימ"ש מחוזי חיפה רצ"פ 3555/08 ברינט נ' לוי). 383
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי כאשר משולמת בפועל תמורת מכר העולה על סכום המכר הבסיסי שאושר (וזאת בשל מימוש סנקציה של תשלום באיחור לפי תנאי המכר), יש לגזור את שיעור שכ"ט הכונס לפי תקנה 5 לתקנות השכר מהתמורה בפועל (לרבות התוספת הנ"ל בגין התשלום באיחור) (רע"צ (שלום ת"א) 35397-03-10 עו"ד רונן מטרי-כונס נכסים נ' עו"ד יצחק מלכו ומיכאל רוהר (לא פורסם, 10.5.10)). 612
שכר במקרה של מימוש נכס במסגרת תיק הוצאה לפועל רגיל לביצוע פסק דין
- דוגמא למקרה בו ראש ההוצאה לפועל פוסק שכר, כאשר ב"כ הזוכה מונה ככונס לצורך מימוש זכות בנכס מקרקעין של החייב, ובסופו של דבר הנכס לא מומש (כנראה לאור שעבודים הרובצים עליו) אך נעשתה פשרה כספית בתיווכו של כונס הנכסים. (פסק דין מחוזי ת"א 22.3.06 בר"ע 1102/05). 29
- בית המשפט מאשר את החלטת ראש ההוצאה לפועל לאשר לכונס השכר המבוקש, תוך קביעה שבימ"ש לא נוטה להתערב בשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל בקביעת גובה השכר ותוך דחיית טענת החייב (שהתנגד לפסיקת שכר לכונס), כאילו כונס הנכסים לא עשה פעולות המצדיקות השכר. דוגמא למקרה בו ראש ההוצאה לפועל פוסק שכר, כאשר ב"כ הזוכה מונה ככונס לצורך מימוש זכות בנכס מקרקעין של החייב, ובסופו של דבר הנכס לא מומש (כנראה לאור שעבודים הרובצים עליו) אך נעשתה פשרה כספית בתיווכו של כונס הנכסים. (פסק דין מחוזי ת"א 22.3.06 בר"ע 1102/05). 29
זכאות לשכר טרחה גם ללא מימוש הנכס
דוגמא למקרה בו ראש ההוצאה לפועל פוסק שכר, כאשר ב"כ הזוכה מונה ככונס לצורך מימוש זכות בנכס מקרקעין של החייב, ובסופו של דבר הנכס לא מומש (כנראה לאור שעבודים הרובצים עליו) אך נעשתה פשרה כספית בתיווכו של כונס הנכסים. (פסק דין מחוזי ת"א 22.3.06 בר"ע 1102/05). 29
כונס עורך דין אינו זכאי לעכב בידיו (כאמצעי גביית שכר טרחה מהזוכה שמטעמו מונה) את הנכס שמומש בכינוס
אושרה החלטת ראש הוצאה לפועל לפיה על כונס הנכסים להעביר מידיו את הנכס (הרכב) הממושכן ולמוסרו לרוכש הרכב במימוש, ולא לעכבו בידי כונס הנכסים, כאמצעי גביית שכר טרחה מהזוכה. זאת, לאחר שנפסק, כי הנכס הגיע לעורך הדין כונס הנכסים ככונס ולא כעורך דין של הזוכה, ומכוח הברדה עקרונית זו, לא ניתן להחיל על כונס הנכסים את דיני עורך דין-לקוח הרגילים (פסק דין מחוזי ת"א 23.5.06 בר"ע 3161/05). 22
