אחריותו של כונס כנסים בהוצאה לפועל
- אחריות שילוחית של זוכה לפעולות כונס נכסים שהתמנה מטעם הזוכה
- דוגמאות לרשלנות של כונס נכסים
- דוגמאות למעילת כונס נכסים בכספי קופת הכינוס
- בקשה לחיוב כונס נכסים ע"פ סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל
אחריות שילוחית של זוכה לפעולות כונס נכסים שהתמנה מטעם הזוכה
- קיימת אחריות עקרונית אפשרית (החלטה מחוזי ת"א שופטת שרה דותן 1.1.07 בר"ע 1901/07). 48
- בית המשפט סבור שאין להטיל אחריות כזו (החלטה מחוזי ת"א שופטת יהודית
שטופמן 7.10.03 בר"ע 2130/02). 74
מגישת בית המשפט, שאינו מאשר תנאי של מתן ערובה ע"י בנק זוכה למינוי כונס מטעמו, ניתן להסיק שגם בימ"ש זה דוגל בהיעדר יחסי שליחות (פס"ד מחוזי חיפה שופט יצחק כהן 31.10.06 בר"ע 689/06). 8
דוגמאות לרשלנות של כונס נכסים
- נפסק כי כונס שמכר נכס מבלי שהצטייד מראש בשומה של שמאי מבצע רשלנות, אם כי באותו מקרה הוא לא חויב לשלם פיצויים, שכן הוכח שלא נגרם נזק מההתרשלות (פס"ד מחוזי חיפה 10.5.06 ע"א 1498/05). 24
- העליון מתייחס לשיקולים השונים (בעד ונגד) לעניין הטלת אחריות על בעל תפקיד מטעם בית המשפט שמפעיל חברה (בפירוק/הקפאה) כעסק חי. העליון קובע, כי על בעל תפקיד חובה לבקש אישור מראש מבית המשפט בטרם לקיחת הלוואה בשוק האפור (החלטה עליון 26.3.07 רע"א 7160/06). 134
- נפסק כי כונס ביצע רשלנות בכך שרק לאחר שנה וחצי מיום מינויו הודיע לשוכר הנכס הממומש על דבר הכינוס, וגרם בכך להסתבכות השוכר. הכונס חויב בפיצוי השוכר (פס"ד מחוזי חיפה 27.2.07 ה"פ 172/04). 142
- קביעת בית המשפט שכונס הנכסים התרשל והפר חובותיו כבעל תפקיד וגרם נזק לרוכשי דירות ממנו, תוך הטלת הוצאות אישיות עליו (החלטה מחוזי ת"א 11.12.03 בש"א 16165/03, פש"ר 1062/01). 212.
- בימ"ש מקבל תביעת השבה (בעילה של עשיית עושר ולא במשפט) של צד ג' נגד בנק למשכנתאות+כונס, תוך קביעה שהכונס הפר חובות הנאמנות כלפי צד ג' בכך שעצם עיניו מלראות עיסקת מירמה שנרקחה מתחת לאפו – עיסקה שבה גורמים מטעם החייב התחייבו למכור נכס, שכבר נמכר לזוכה בהתמחרות, בתנאים שלפיהם הוסתר דבר קיומם של המשכנתא ושל הכונס ושלפיהם הנמכר בעסקה המפוקפקת הזרים כספים לחשבונו של הכונס (פס"ד שלום ת"א 3.9.08 ת"א 13795/06). 302
- העליון מאשרר החלטות ראש ההוצאה לפועל והמחוזי לבטל הליכי הכינוס, לרבות אישור מכר שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל לבקשת הכונס, מאחר שהתברר כי זכותו של החייב הינה חוזית ואישית ומוגבלת (מכוח "חוזה משבצת תלת-צדדי" הידוע כ"חוזה משולש" שצדדים לו הם מינהל מקרקעי ישראל, כבעל המקרקעין, הסוכנות היהודית לא"י, כחוכרת המקרקעין, והרשות המקומית במעמד של בת-רשות במקרקעין), באופן שבו נדרשה הסכמת הסוכנות היהודית לכל העברת זכות של החייב לאחר. יודגש, כי במקרה הנדון הושגה הסכמה מפורשת בין הכונס לבין הסוכנות היהודית, לפיה הכונס יפנה מראש לקבלת הסכמת הסוכנות לכל הליך מימוש של המקרקעין, אך הכונס הפר הסכמה זו וכך ניתן אישור ראש ההוצאה לפועל מבלי שהוצגה בפניו ההסכמה המיוחדת הזו. המחוזי והעליון מתחו ביקורת קשה על הכונס ועל מהלכיו הנוגדים את חובות ההתנהגות והנאמנות המוטלות עליו. העליון מציין, באימרת אגב, כי, ע"פ ההלכה הנוהגת, "כאשר בעל קרקע מחכיר את הקרקע או נותן לאחר זכויות שימוש בה ומטיל על מקבל הזכות תנאים מוקדמים באשר לעבירות הזכות, כי אז לא יוכל מקבל הזכות להעבירה לאחר בניגוד לאותם תנאים", ולכן קובע העליון, לא ניתן היה לפעול במקרה הנדון בניגוד להסכם המשולש הנ"ל בלא הסכמת הגורמים המיישבים כנדרש. עוד מוסיף העליון כי במקרה הנדון צד ג' שרכש הנכס מהכונס לא היה תם לב, שכן ידע על מגבלות העבירות הנ"ל של זכות החייב (החלטה עליון 9.12.01 רע"א 7783/00 בנק הפועלים בע"מ נ' יאיר כהן). 361
- בימ"ש, בפסק דין מקיף, יסודי ורחב יריעה, מחייב כונס נכסים שמונה בתיק הוצאה לפועל (למימוש משכון לטובת בנק למשכנתאות) לפצות רוכשי נכס בגין נזקים גדולים ושונים שמקורם בחבלות שנגרמו לנכס עובר לפינויו ע"י החייבים (באופן שבו נמסר בפועל לרוכשים נכס בלתי ראוי לשימוש ושונה מאוד מן המימכר עליו התחייב הכונס בהסכם המכר) וכן שמקורם בכך שהכונס לא השלים רישום העברת הזכויות ע"ש הרוכשים בניגוד להתחייבותו לכך בהסכם המכר ולמרות שהדבר היה באפשרותו (היה קושי רישומי שנבע מכך שע"ש החייבים בתיק ההוצאה לפועל היתה רשומה הערת אזהרה בלבד, ועל הכונס היה לנקוט בהליך מתאים להעברת הזכויות בנכס תחילה ע"ש החייבים). חשוב לציין ולהדגיש, כי ביהמ"ש דוחה את טענת ההגנה העיקרית של הכונס, לפיה התנאי החוזי המפורש שסוכם בינו לבין הרוכשים – תנאי לפיו מדובר במכר " AS IS" ותנאי מפורש בהסכם המכר הפוטר את הכונס מכל אחריות – פוטר את הכונס מאחריות בנסיבות המקרה הנדון. בימ"ש מזכיר את הדין הכללי לגבי תנאי מקובל כזה במכר ע"י כונסי נכסים (תנאי המחייב את הרוכש מהכונס לבצע בדיקה מקיפה ויסודית של נשוא המכר, על כלל מאפייניו, בטרם יהפוך לרוכש ממש) וקובע שתנאי פטור זה כפוף לחובות תום הלב, ההגינות והגילוי המוגברות החלות על כונס נכסים ככזה, כאשר במקרה הנדון, כך קובע ביהמ"ש, הכונס הפר חובות אלו כלפי הרוכשים, בכך שדאג אך ורק לאינטרס של הבנק הזוכה ובכך שלא דאג לרוכשים ולא התריע בפניהם בכל הנוגע להרס הצפוי מראש בנכס עובר לפינוי הנכס ולמסירת החזקה בו לידי הרוכשים. ביהמ"ש קובע גם, שהתנאי החוזי המקובל הנ"ל מוגבל למועד כריתת הסכם המכר, כאשר במקרה הנדון העובדות הרלוונטיות שחויבו בגילוי מטעם הכונס נולדו לאחר כריתת הסכם המכר. ביהמ"ש קובע שעל הכונס במקרה הנדון היה להבהיר לכל הרוכשים הפוטנציאליים כבר במועד ההתמחרות העובדות הרלוונטיות לגבי הקשיים והסיבוכים הצפויים, וכן לערוך לאחר מכן בדיקת שטח בנכס והפגין אדישות נוכח סיכון צפוי של גרימת נזק לנכס עובר לפינויו. כמו כן נקבע שעל הכונס היה לגלות מעורבות בכל הנוגע להסכמי המשכון המיוחדים שבנדון, שהתיימרו לפצל הנכס לחלקים ושהיו צפויים לעורר קושי בביצוע עסקת המכר. בנוסף, ביהמ"ש מנתח הדין בכל הנוגע לשאלה פרשנות הביטוי "חיבור של קבע" בסעיף 12 לחוק המקרקעין ומקבל את עמדת רוכשי הנכס לפיה החפצים שפורקו והוצאו בפראות מהנכס בתהליך הפינוי מהווים חלק מן הנכס בהיותם מחוברים אליו "חיבור של קבע". כמו כן, ביהמ"ש קובע כי כונס הנכסים ערך פרוטוקול התמחרות מגמתי, שלא נתן ביטוי מלא ואותנטי לדברים החשובים שנאמרו במהלך ההתמחרות בכל הנוגע לחבלה האפשרית העתידית בנכס עובר לפינויו פרוטוקול התמחרות. בנוסף, ביהמ"ש מבהיר את מעמדה המשפטי של "הזמנה לציבור להציע הצעות לרכישת הנכס" כ"הצעה" בהתאם לדיני החוזים, שרק ב"קיבול" שלה ע"י כונס הנכסים משתכלל חוזה מכר מחייב (פס"ד מיום 15.3.09 של בימ"ש מחוזי ירושלים ת.א. 3283/01 אלון זולברג ואח' נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ ואח'). 371
דוגמאות למעילת כונס בכספי קופת הכינוס
נדון מקרה שבו כונס גנב את כספי "דמי הרצינות" שמשתתף במכרז/התמחרות הפקיד בידיו, ונעלם מהארץ. בהליך זה פטר ביהמ"ש את הזוכה עצמו מאחריות למעשיו הנ"ל של הכונס (החלטה מחוזי ת"א שופטת יהודית שטופמן 7.10.03 בר"ע 2130/02). 74
בקשה לחיוב כונס נכסים ע"פ סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל
- דוגמא להחלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 19.6.07 בתיק 0153099034 (פורסם בנבו), הדוחה בקשה לחיוב כונס הנכסים, בשלל טענות שנדחות ע"י ראש ההוצאה לפועל אחת לאחת.
- הפיצול בין סמכות ראש ההוצאה לפועל ע"פ סעיף 58 לחוק ההוצאה לפועל לדון בנזקים שגרם כונס הנכסים בשל כך שהפר חובותיו לפי חוק ההוצאה לפועל לבין סמכות בית המשפט לדון בתביעה נגד כונס הנכסים המושתתת על עילות תביעה אחרות (נזיקיות ועוד) (החלטה שלום ת"א 24.12.07 ת"א 34977/06). 217
- פס"ד הדוחה ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל לדחות תביעת חייבים לחיוב הכונס ע"פ סעיף 58 לחוק. נפסק, כי הוכח שהכונס לא פעל כדין (בכך שלא הגיש דוח מסיים כמיצוות תקנה 86 (א) לתקנות ההוצאה לפועל ובכך שלא תמך את דוחותיו בתצהירו כמיצוות תקנה 86 (ב) לתקנות ההוצאה לפועל), אך החייבים לא השכילו להוכיח הנזק שנגרם להם מהפרות חוק אלו של הכונס. (פס"ד מחוזי ירושלים 4.7.04 ע"א 2546/01). 239
- בימ"ש מאשר החלטת ראש ההוצאה לפועל לפיה כונס הנכסים נמצא חב כלפי החייבים לפי סעיף 58 לחוק. נקבע שלחייבים יש מעמד, למרות שהם לא בעלי הנכס המשועבד ובשל כך שלמחדלי כונס הנכסים יש השפעה על היקף חבותם. נקבע על יסוד ההוראה המשולבת של סעיפים 54 + 58 לחוק, שכונס נכסים שלא מילא חובותיו לא יישא באחריות, אלא אם פעל מתוך הצדק סביר. נקבע שכונס הנכסים לא פעל בהצדק סביר לגבי אלה: דיווח על תקבולים באיחור, העריך נכסים ממושכנים ע"פ דוח לוקה בחסר, לא הגיש דוח תקופתי במועד ולא הגן כראוי על הרכוש הממושכן שהועבר לחזקתו. עוד נפסק, כי עם מינויו של כונס הנכסים קמה חובתו לפעול ככונס נכסים, על כל המשתמע מכך (פס"ד מחוזי ת"א 16.7.08 ע"א 2153/06). 262
- בימ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שדחה בקשת החייבים לחיוב הכונס לפי סעיף 58 לחוק. נפסק, כי לכונס אין אחריות ביחס למיטלטלין שהוצאו ואוחסנו בעקבות הליך פינוי החייבים מביתם וכי הכונס נהג באופן סביר והגיוני, והכל בנסיבות בהן האחסנה בוצעה למחסן פרטי (ולא למחסן מטעם הכונס/ההוצאה לפועל) ובהן החייבים לא השכילו להוכיח אילו מיטלטלין בדיוק הוצאו וניזוקו ומה היה הנזק (פס"ד מיום 9.3.09 בימ"ש מחוזי ת"א בר"ע 1632/07 נתיב גדעון נ' עו"ד רחל כרמי – כונסת נכסים). 369
