צירוף חייב נוסף לתיק ההוצאה לפועל
- צירוף ע"פ סעיף 83 לחוק של נותן "ערובה"
- צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר
- פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד אדם שלא חתום על שטר אך שפרטיו מודפסים בשטר ביחד עם פרטי אדם אחר שכן חתום על השטר
- בטרם החלטה על צירוף חייב נוסף, יש לתת לחייב הנוסף זכות תגובה ולקיים דיון
- צירוף אדם פרטי ששימש כמנהל החברה החייבת, בשל התעלמותו משאלון ומחקירת צד ג'
צירוף ע"פ סעיף 83 לחוק של נותן "ערובה"
- אושרר במחוזי ואח"כ בעליון צירוף של אדם שחתם על דו"ח עיקול (התחייב בו לשלם את החוב בהוצאה לפועל בתוך שבוע) בתור נותן ערובה. בעליון הוער, כי בנסיבות המקרה (שבהן בוצע עיקול אצל נותן הערובה בחזקת צד שלישי שמחזיק בנכס) ניתן היה לחייבו גם כצד שלישי שהפר צו עיקול (החלטה עליון 27.4.00 רע"א 3749/99). 4
- העליון מחיל, בדרך של פרשנות והיקש, את הסידור שבסעיף 83 לחוק, שלפיו ניתן לבצע בהוצל"פ ערובה שאושרה ע"י ראש ההוצל"פ, חל גם על ערובה שאושרה ע"י בית המשפט (החלטה עליון 11.12.97 רע"א 2453/97 פ"ד נ"א (5) 637). 255
- בימ"ש דוחה תביעה של אדם להצהיר שצירופו כחייב נוסף לתיק ההוצאה לפועל נעשה שלא כדין, תוך שבית המשפט מכשיר את הפרקטיקה הנוהגת, לפיה אדם נוטל על עצמו, בהסכם שנעשה לאחר פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד החייב המקורי, להיות חייב נוסף בתיק ההוצאה לפועל ולערוב בהסכם לכל התחייבויות החייב המקורי כלפי הזוכה במסגרת הסכם פשרה/חוב שנעשה בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל. בית המשפט קובע שמדובר ב"ערובה" לכל דבר מכוח סעיף 83 לחוק ההוצאה לפועל, ומשכך צירוף החייב מכוחה כחייב נוסף לתיק ההוצאה לפועל (למרות שחייב נוסף זה לא היה צד לפסה"ד המקורי שלשם ביצועו נפתח תיק ההוצאה לפועל מלכתחילה) הינו כדין. עוד קובע בית המשפט, כי לא חלות בנסיבות העניין הוראות דיני הגנת הערב, ולכן נדחית טענתו הנוספת של התובע כי תחילה היה על הזוכה למצות ההליכים נגד החייב המקורי, והכל בנסיבות בהן התובע הסכים מפורשות להסכם ולערבות ואף יזם אותם (פס"ד מיום 11.11.08 של בימ"ש שלום ת"א ב-ת"א 62212/07 מדינה אורי נ' בנק אוצר החייל). 400
- בימ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי ערבות, שעליה חתמו ערבים בהסכם פשרה שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ושבה התחייבו הערבים לשלם כל אחד חלק מהחוב/מסכום הפשרה, לא מהווה ערובה לפי סעיף 83 לחוק ההוצאה לפועל, גם לא במובן הרחב של הביטוי (שנפסק בהילכת העליון ב-בר"ע 66/78 ז'ולטי נ' גויכרייך, פ"ד לב(2)211), ולכן לא ניתן לצרף הערבים לתיק ההוצאה לפועל או לפעול נגדם באופן אחר ישר בהוצאה לפועל. יצוין, כי בהסכם הפשרה לא הוסכם מפורשות על כך שהערבים ייצורפו כחייבים נוספים בהוצאה לפועל (פס"ד מיום 5.3.09 בימ"ש מחוזי ב"ש ע"א 1221/08 קורן נ' דנילוב). 445
צירוף ערב לתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר
- בימ"ש הופך את החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, תוך ניתוח הדין והספרות המשפטית, כי כן ניתן לצרף אדם כחייב נוסף לתיק הוצאה לפועל קיים (תיק לביצוע שטר) על יסוד כתב ערבות חיצוני לשטר עליו חתם אותו אדם, שבו נרשם כי הערבות הינה לכל חובות החייבת (העיקרית) כלפי הזוכה, לרבות מכוח שיקים או שטרות. עוד נקבע, כי מקומה של טענת הערב לפיה החתימה בכתב הערבות כלל אינה חתימתו הוא בהליך של התנגדות לביצוע השטר (פס"ד מיום 12.8.07 בימ"ש מחוזי ירושלים בר"ע 3055/07 א.ש. עוז שיווק חומרי בניין בע"מ נ' מעלה אביב בנייה והשקעות בע"מ). 441
פתיחת תיק הוצאה לפועל נגד אדם שלא חתום על שטר אך שפרטיו מודפסים בשטר ביחד עם פרטי אדם אחר שכן חתום על השטר
- ביהמ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל למחוק (ביוזמת ראש ההוצאה לפועל) חייב בתיק לביצוע שטר, מאחר שאותו חייב לא נחזה להיות חתום על השטר, הגם שפרטיו מודפסים בשטר ביחד עם פרטי החייב הנוסף בתיק, כאשר החייב הנוסף הוא היחיד הנחזה להיות חתום על השטר. ביהמ"ש מזכיר ההלכה, לפיה אכן לא די בקיומם של פרטים מודפסים של אדם בשטר כדי לקבוע שהוא חב על-פי השטר, ויש לבחון אםן החתימה על השטר נעשתה בהרשאתו. בימ"ש קובע כי ישנן נסיבות שבהן ניתן לראות בחתימת אחד מבעלי החשבון ממנו נמשך השטר כמחייבת גם את בעל החשבון הנוסף, שאינו חתום על השטר. בימ"ש קובע שבמקרה הנדון מתקיימות נסיבות כאלו, לאור העובדה שהחייבת (שאינה חתומה על השטר) לא הגישה התנגדות לביצועו ואף הגישה בקשה לקביעת צו תשלומים. הערה שלנו: לא ברור מפסה"ד האם היתה חוקית פתיחת התיק מלכתחילה כנגד החייבת, בשים לב להיעדר חתימתה ומשבאותו שלב טרם נוצרו האינדיקציות הנ"ל המלמדות על חבותה הלכאורית עפ"י השטר (פס"ד 14.6.09 מחוזי חיפה רצ"פ 8306-03-09 מ.א. צ'יינג' בע"מ נ' לימור אוחנה). 473
בטרם החלטה על צירוף חייב נוסף, יש לתת לחייב הנוסף זכות תגובה ולקיים דיון
- כך נפסק במקרה שנדון בפסק הדין (פסק דין עליון 21.8.06 ע"א 401/06). 12
- בית המשפט שעומד על הזהירות שבה על ראש ההוצאה לפועל לנהוג בבקשה לצירוף חייב נוסף לתיק, במיוחד כאשר פסה"ד המבוצע בתיק ההוצאה לפועל אינו כולל חיוב כנגד האדם שמבקשים לצרפו. נפסק, כי מחובת ראש ההוצאה לפועל ליתן לאותו אדם זכות תגובה לבקשה לצירופו, בטרם צירופו (החלטה מחוזי חיפה 4.4.01 בר"ע 1123/00). 289
- ביהמ"ש מבטל החלטת ראש ההוצאה לפועל לצרף אדם לתיק הוצאה לפועל קיים בנסיבות שבהן תיק ההוצאה לפועל נפתח מלכתחילה לביצוע פס"ד אחד נגד נתבע בתביעה משפטית ואח"כ ניתן פס"ד שני (עם חיובים מופחתים) באותה תביעה משפטית נגד האדם שצורף לתיק, שהיה נתבע נוסף באותה תביעה. ביהמ"ש קובע שראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על צירוף אדם לתיק הוצאה לפועל קיים (למרות שאין לכך עיגון בחוק ובתקנות ההוצאה לפועל ובשים לב לפסיקות סותרות בעניין של בתי המשפט), אך מחובתו לעשות זאת באופן זהיר ותוך מתן זכות תגובה לאדם שמבוקש לצרפו. עוד קובע ביהמ"ש כי בנסיבות המקרה (שלפיהן חלפו מס' שנים בין שני פסקי הדין ושלפיהן נוספו במהלך השנים בתיק ההוצאה לפועל תוספות שונות של הוצאות ושכ"ט עו"ד והפרשי הצמדה וריבית) לא ראוי לצרף את החייב הנוסף לתיק ההוצאה לפועל הקיים, ויש לפתוח לשם ביצוע פסה"ד השני תיק הוצאה לפועל נפרד, למרות שהדבר יהיה כרוך בתשלום אגרה נפרדת (פס"ד 26.5.09 בימ"ש מחוזי ת"א בר"ע 1223/08 אליהו אוזן נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ). 485
צירוף אדם פרטי ששימש כמנהל החברה החייבת, בשל התעלמותו משאלון ומחקירת צד ג'
- ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל וקובע, כי מנהל חברה חייבת מעיד בחקירת יכולת כעד, וכי הסנקציה החוקית בגין אי-התייצבות מנהל חברה חייבת לחקירה היא כפיית התייצבותו לחקירה, אך לא חיובו בחוק הפסוק או צירופו כחייב נוסף לתיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מאבחן את החלטת העליון הנ"ל שניתנה ב-רע"א 8668/06, תוך קביעה שבהחלטת עליון זו לא נבחנה לגופה שאלת סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לחייב מנהל בחוב הפסוק (פס"ד 24.2.09 מחוזי חיפה רצ"פ 7725-11-08 רונן אלבוים נ' י. ברוקמן ושות בע"מ). 475
