ברוכים הבאים לאתר הוצאה לפועל
סקירות מקצועיות בנושא הוצאה לפועל וכינוס נכסים בהוצאה לפועל
האתר "הוצאה לפועל" מגיש לך מדריך ממוין של פסקי הדין העדכניים ביותר מכל הערכאות של בתי המשפט בתחום הוצאה לפועל וכינוס נכסים בהוצאה לפועל. עבור כל פסק דין תמצא תמצית עניינית ומראה מקום. החלוקה לנושאים מקלה עליך להתמצא בסבך המידע ולאתר בדיוק את האסמכתא הנחוצה לך במהירות וביעילות. האתר "הוצאה לפועל" מתעדכן באופן שוטף ומגיש לך סקירות גם לגבי פסקי הדין החדשים ביותר, דבר הייחודי לאתר זה. באתר זה תוכל ללמוד מה מותר ומה אסור לכונס נכסים לעשות, תוכל למצוא הדרכה ופירוט לגבי כל הנושאים החשובים והמעשיים המתעוררים בהוצאה לפועל, מהם גבולות סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל בכל הנושאים, מה אומרת הלכת בית המשפט העליון המפורסמת בעניין "שטיינמץ" בנושא מימוש משכנתאות, מהי "אזהרה" וכיצד קובעים שאזהרה נמסרה באופן חוקי, האם עקרון תום הלב חולש גם על הליכי ההוצאה לפועל, ועוד ועוד
למד אילו שינויים צפויים במערכת ההוצאה לפועל בעקבות הרפורמה בחוק ההוצאה לפועל שעברה בכנסת
האתר "הוצאה לפועל" עודכן לאחרונה בתאריך 8 בדצמבר 2010
להתחלה, אנא בחר בראש הפרק הרצוי
עדכונים אחרונים:
הוצאה לפועל - עדכונים אחרונים: (למפתח העניינים המלא לחץ כאן)
תפקידו של ראש ההוצאה לפועל
סמכויותיו של ראש ההוצאה לפועל (סמכות מינהלית-מעין-שיפוטית בדיון בטענת פרעתי):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ לחייב עו"ד מייצג של חייב בהוצאות אישיות, תוך פסיקה שקיימת סמכות טבועה להטלת הוצאות כאלו בנסיבות המתאימות (רע"צ (שלום ת"א) עו"ד פורר נ' טוב גל (2005) רכב בע"מ (לא פורסם, 16.5.10)). 719
אגרת הוצאה לפועל
השבת אגרה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ שלא להשיב אגרת פתיחת תיק הוצל"פ, עפם"י בקשה מוסכמת של הזוכה והחייב, בנסיבות בהן החייב שילם מלוא החוב תחת מחאה וללא דיונים והליכים בהוצל"פ. ביהמ"ש נתן משקל לשיקולים הבאים: האגרה משולמת בגין השירות השלטוני הניתן במסגרת תיק ההוצל"פ; הסכם פשרה כשלעצמו שנכרת במהלך הליכי הוצל"פ אינו מהווה עילה להחזר אגרה; המדינה אינה צד למחלוקת בין הצדדים ואין היא חייבת לתרום לתהליך גביית החוב ולקידום הסדר פשרה באמצעות החזר האגרה שקיבלה עם פתיחת התיק; האגרה משולמת כתשלום חובה מתוך זיקה לשירות שהשלטון נותן לפרט ואינה נקבעת כפונקציה של מספר פעולות המבוצעות בתיק או כפונקציה של ערך השירות והיא אינה אמורה לשקף את מידת המאמץ אותו השקיע הזוכה ו/או לשכת ההוצל"פ בגביית החוב (רע"צ (שלום ת"א) 18518-03-10 גד חברה להפצה בע"מ נ' בנק הבינלאומי (לא פורסם, 11.5.10)). 720
השבת מצב לקדמותו לאחר ביטול פסק הדין המבוצע בהוצאה לפועל – סעיף 18 לחוק ההוצאה לפועל
ביטול הליכים וסגירת תיק בעקבות ביטול פסק הדין:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי כאשר החיוב הכספי המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוקטן בערכאת הערעור (לאחר פתיחת התיק) אין מקום לסגירת התיק, אלא אך להקטנת החיוב בו, בנסיבות בהן ברור שלא התקיימו תנאי פסה"ד בערעור לסגירת התיק (החייב לא שילם החיוב המופחת) וכאשר ברור שמטרת הצדדים היתה להביא לגביה מהירה ויעילה של החוב, ואם תתקבל עמדת החייב (לפיה יש לסגור התיק הנוכחי ולפתוח תחתיו תיק עם סכום חוב נמוך יותר המותאם לפסה"ד בערעור) יהיה בכך כדי לסכל את מטרת הצדדים הנ"ל (בר"ע (מחוזי ת"א) 1362-09 שיף נ' unusion gemstones ltd (לא פורסם, 27.4.10)). 706
אי-זכאות זוכה לריבית פיגורים בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין ובתקופת התנגדות לביצוע שטר
פס"ד תקדימי של בית המשפט העליון הקובע אי-זכאות בתקופת עיכוב ביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי זוכה זכאי לריבית פיגורים גם כאשר לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל ניתן פס"ד המאשר הסדר חוב של פריסת החוב לתשלומים והמורה על השהיית הליכים בזמן העמידה בתשלומים. יצוין, כי ביהמ"ש לא מקבל עמדת החייב שמדובר בהסדר פשרה, אלא פוסק שמדובר בהסדר חוב/תשלומים. עוד יצוין, כי ביהמ"ש מוצא להוסיף בסוף פסה"ד אפשרות של הגשת בקשה להפחתת שיעור הריבית, בנסיבות ולאור ועפ"י סעיף 81א3(ה) לחוק ההוצאה לפועל (מדובר בתיק לביצוע שטר) (רצ"פ (מחוזי ת"א) 1245-09 כהן חללה נ' עינת סוכנות (לא פורסם, 28.6.10)). 718
חזקה בדבר נכונות רישומי מחשב ומסמכי ההוצאה לפועל
נושא:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה של החייב להמציא לידיו את מסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל, בנסיבות בהן מדובר בתיק ישן מאוד ובהן ברור כי כבר לפני 9 שנים לפחות ידע החייב על קיום תיק ההוצאה לפועל אך לא ביקש לקבל מסמכי החוב/פתיחת התיק. (רע"צ (שלום ת"א) 23402-09-09 חגלה נ' סוכונת עמירון (לא פורסם, 30.9.09)). 723
הליכים לפני מסירת אזהרה
עיקול בטרם מסירת אזהרה בתיק לביצוע שטר:
בהלכה ישנה נפסק, כי רשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לנקוט הליכים בטרם אזהרה בתיק הוצאה לפועל לביצוע שטר/המחאה. הערה שלנו: מדובר בהלכה ישנה ולא מוכרת שפרקטיקה לא נוהגים לפיה (בפרקטיקה ננקטים הליכים בטרם מסירת אזהרה בתיק לביצוע שטר, בדומה לתיק רגיל לביצוע פס"ד) (בר"ע (מחוזי חי') 236/80 תעשיות הצפון בע"מ נ' ש. פרידמן ושות' (1975) בע"מ, פ"מ תשמ"ד (1) 42). 717
עיכוב ביצוע פסק דין/משכנתא
לראש ההוצאה לפועל סמכות לעכב ביצוע רק במקרים מעטים שהוגדרו בחוק:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק כי הרשם פעל בחוסר סמכות, כאשר עיכוב ביצועו של פס"ד נוכח טענת חייב כי פסה"ד המבוצע בהוצאה לפועל ניתן בטעות ובמעמד צד אחד והחייב פועל לביטולו בביהמ"ש. נפסק, כי הסמכות לעכב ביצוע פס"ד במקרה זה נתונה אך ורק לביהמ"ש שנתן את פסה"ד, ורשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לעכב ההליכים כאן (רע"צ (שלום ראשל"צ) 2-09 חיים נ' עושרי (לא פורסם, 2.5.10)). 712
מה בין עיכוב הליכים לבין השהיית הליכים:
ביהמ"ש מאזכר בהסכמה את ההלכה ב-בר"ע (מחוזי י-ם) 3222/01, לפיה השהיית הליכים (לפי סעיף 16 לחוק ההוצאה לפועל) נבדלת מעיכוב הליכים, כאשר מטרתו של מנגנון ההשהייה הינה לעכב ביצוע הליך מסוים מבין כלל ההליכים, אך כאשר הבקשה היא להשהות את כל ההליכים, מדובר בבקשה לעיכוב הליכים, ואז רשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב רק עפ"י אחת העילות המצומצמות שהוקנו לו בחוק (רע"צ (שלום ראשל"צ) 2-09 חיים נ' עושרי (לא פורסם, 2.5.10)). 712
הטלת הגבלות (סעיף 66א לחוק ההוצאה לפועל)
הגבלת רשיון נהיגה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל שדחתה בקשת החייב לביטול הגבלה שהוטלה על רשיון הנהיגה שלו, תוך שביהמ"ש קובע שהתקיימו בנסיבות כל התנאים הדרושים בחוק כדי להטיל את ההגבלה ותוך שביהמ"ש קובע שלא עלה בידי החייב לשכנע כי הטלת ההגלה עלולה לפגוע "פגיעה ממשית" בעיסוקו, להבדיל מפגיעה סתם/מסוימת. יצוין בהקשר זה, כי ביהמ"ש היה ער לטענת החייב כי הוא עושה שימוש ברשיון הנהיגה לצורכי עבודתו, אך ביהמ"ש קבע שלא הוכח שהחייב הוא היחיד שיכול וצריך לנהוג ברכב לצורכי ביצוע הדרוש בעבודתו (רע"צ (שלום ת"א) 7704-03-10 קובוביץ נ' מנשה (לא פורסם, 15.4.10)). 709
נכסים שלא ניתן לעקלם
האם מסגרת אשראי שמעמיד צד ג' (שאינו בנק) לחייב הוא נכס בר עיקול:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
חיוב צד שלישי שלא פעל ע"פ צו עיקול
אין עיקול תופס חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
דוגמות לפסיקות בבקשת זוכה לחיוב צד ג' בחוב הפסוק:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה לחייב צד ג' בחוב הפסוק, בנסיבות ראיותיות בהן היו בעבר משאים ומתנים לפשרה בין החייב לבין צד ג' שבמסגרתם התחייב צד ג' להעביר כספים לחייב, אך נקבע שבסופו של יום משאים ומתנים אלו לא הבשילו לחוזה מחייב ואין בנמצא הודאה בחוב מטעם צד ג'. יצוין, כי ביהמ"ש מציין את הזהירות בה יש לנקוט בטרם קביעת מסקנות לחובת צד ג', בשל היותו זר לסכסוך בהוצאה לפועל (עש"א (מחוזי ת"א) 2607-08 בן-שפרוט נ' אונגר (לא פורסם, 7.7.10)). 713
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לחייב בנק עפ"י סעיף 48 לחוק, חרף היות חשבון הבנק ביתרת חובה במהלך תקופת העיקול ולאור העובדה שהבנק ראה עצמו מחויב להעמיד לחייב מסגרת אשראי בתקופת העיקול. יחד עם זאת ביהמ"ש החזיר התיק לרשם ההוצאה לפועל לשם קביעת הסכום אותו על הבנק לשלם לזוכה, שצריך להיות בשווי הזכות שעוקלה למשיכת יתר (ולא מלוא החוב הפסוק, כפי שקבע רשם ההוצאה לפועל) (רע"צ (שלום נצ') 20201-09-09 בנק הפועלים בע"מ נ' סלימאן (לא פורסם, 20.7.10)). 716
טענת פרעתי
הליך שבמהותו הינו בקשה בטענת "פרעתי" צריך להידון ככזה:
ביהמ"ש קובע כי ניתן לקיים דיון חוזר בטענת פרעתי, אם הדיון הראשון באותה טענה נערך שלא במתכונת של בקשה בטענת פרעתי. יצוין, כי המקרה שנדון בפסה"ד נשלט ע"י ההוראות הישנות של סעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל שחייב דיון פרונטאלי (על דרך המרצה) בבקשה בטענת פרעתי, ואם ההכרעה הראשונה בטענת הפרעתי נעשתה ללא דיון פרונטאלי כזה, ניתן לעורר ולדון מחדש באותה טענה (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
הסכם שנעשה בין החייב לבין הזוכה לאחר פסק הדין המבוצע, והשלכתו על סמכות ראש ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל היה מוסמך לדון בהסכם שנעשה בין הצדדים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל (הסכם שהפחית כנראה את יתרת החוב הכוללת ופרס אותו לתשלומים), תוך שביהמ"ש קובע שלא מדובר בהסכם שמאיין את פסה"ד המבוצע בתיק (בתיק בוצע שטר, שההתנגדות לגביו נדחתה), אלא בהסכם שמבצע ומקיים את פסה"ד (עש"א (מחוזי ת"א) 1422-09 וייס נ' טרמר (לא פורסם, 28.6.10). 700
ביהמ"ש קובע כי כאשר נטענת ע"י חייב טענה שהוסכם בין הצדדים על ביטול פסה"ד המבוצע בתיק, על הרשם לדון ולהכריע בשאלה אם אמנם הוסכם כך, כאשר אם מסקנת הרשם שלא הוסכם כך – יש לדחות טענת הפרעתי, ואילו אם המסקנה היא שאכן הוסכם כך – על הרשם לקבל טענת הפרעתי ובמקרה כזה על הצד שטוען להפרת ההסכם לפנות לביהמ"ש המוסמך בסעד מתאים, מאחר שרשם ההוצאה לפועל לא מוסמך לדון בשאלת ההפרה ובתרופות ההפרה. ביהמ"ש קובע כי הסכמה של זוכה וחייב על ביטול פס"ד המבוצע בהוצאה לפועל מחייבת מסקנה שאין עוד לאפשר ביצועו של פסה"ד, גם אם הזוכה טוען שההסכם לביטול פסה"ד הופר ע"י החייב (רע"א (מחוזי י-ם) 5066-04-10 הפטריאכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים נ' חברת פיתוח מזרח ירושלים בע"מ (לא פורסם, 27.4.10). 701
החלטה בטענת פרעתי יוצרת "מעשה בית דין":
ביהמ"ש דוחה תביעה משפטית על הסף, תוך קבלת טענה בדבר השתק פלוגתא שנוצר כאשר רשמת ההוצאה לפועל קבעה ממצאים עובדתיים לפני שנים רבות, לאחר שהמחלוקת הרלוונטית נשטחה בפניה באופן ממצה. יצוין, כי הכרעה הרשמת לא נעשתה במסגרת הליך של בקשה בטענת פרעתי, אלא במסגרת בקשה לגבי הליך כינוס שננקט בהוצאה לפועל (בש"א 1898/09 ת.א. (שלום ראשל"צ) 1646/09 יוספי נ' בן שושן (לא פורסם, 13.9.09)). 721
הסדר ישיר בין החייב לבין הזוכה, שלא לוקח בחשבון את שכ"ט ב"כ הזוכה:
ביהמ"ש קובע כי למרות שהחייב מילא כל הוראות הסדר החוב אותו עשה ישירות עם הזוכה (הסדר חוב שעפ"י הוראותיו זכאי החייב לסגירת התיק עם מילוי התחייבויותיו בהסדר), אין לסגור את תיק ההוצאה לפועל ועל החייב לפרוע גם את שכ"ט ב"כ הזוכה. יצוין, כי ביהמ"ש, לפי לשון פסה"ד, מבקש להעביר מסק כי הדרך הראויה להסדרת חוב כאשר זוכה מיוצג ע"י עו"ד היא בהסדר מול ב"כ הזוכה. הערה שלנו: אפשר כי פסה"ד מחמיר יתר על המידה עם החייב, שאחרי הכל עשה הסכם עם הזוכה ועמד בו, כאשר פסה"ד לא נותן לדעתנו ביטוי מספיק לעובדה שהזוכה עצמו בחר לעקוף את בא-כוחו ולהסדיר החוב ישירות עם החייב. (ע"א (מחוזי חי') 2780/01 פרבר נ' קאדרי (לא פורסם, 18.3.02)). 725
חידוש הליכים בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כפוף גם הוא לחובת תום לב מצד הזוכה:
ביהמ"ש הופך החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע כי רשם ההוצאה לפועל כן מוסמך לדון, במסגרת בקשה בטענת פרעתי, בטענת חייב לפיה אין מקום לחידוש הליכי ההוצאה לפועל נגדו בעקבות הפרת הסכם פשרה שנעשה בין הצדדים לאחר מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש פוסק כי יש לקבל את טענת הפרעתי ולסגור את תיק ההוצאה לפועל, חרף העובדה שהחייב איחר בתשלום האחרון לפי הסכם הפשרה, וזאת לאור חוסר המידתיות שבין ההפרה (האיחור בתשלום) לבין הסנקציה בגינה (חידוש הליכים על מלוא החוב הרשום, זמן ממושך יחסית לאחר ההפרה) (עש"א (מחוזי ת"א) 1621-09 סדן נ' לב אביר הנדסת חשמל בע"מ (לא פורסם, 11.4.10)). 704
טענה בדבר שיהוי בביצוע פסק הדין:
ביהמ"ש קובע שהזוכה השתהה בביצוע פסה"ד ומסיק מכך מסקנות ראייתיות לרעת הזוכה (בקשת הפרעתי התקבלה), תוך הצגת ויישום הדין הנוהג, לפיו "השהיית הליכי הוצאה לפועל לזמן ארוך וללא הסבר, עשויה להעביר לזוכה, נטל משני להבאת ראיות שהחוב לא סולק ושהחייב לא הופטר מחיובו" הגם ש"תמיד מוטל על החייב הנטל העיקרי להוכיח כי הופטר מלמלא אחר פסק הדין" (ע"א (מחוזי ת"א) 1282-09 חפץ נ' דנובה שיווק יעוץ וניהול בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 702
פסק בוררות:
ביהמ"ש מקבל טענת חייבים בהוצאה לפועל כי אין לפעול נגדם אישית בהוצאה לפועל מאחר שאינם צד לפסק הבוררות, תוך קביעה שמשעה שאושר פסק הבוררות תוכנו של הפסק הוא היחיד הקובע לצורכי אכיפתו. יצוין, כי ביהמ"ש מגיע למסקנה שהחייבים (התובעים) אינם צד לפסק הבוררות לאחר עיון גם בכתבי הטענות שהוגשו בבוררות (ה"פ (מחוזי ת"א) 51169-05-10 הראל נ' ahmet selcuk sayinsoy (לא פורסם, 7.7.10)). 714
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
ניכוי מס במקור:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל וקובע, כי יש לקבל טענת פרעתי בנימוק שהחייב שילם הדרוש על דרך של ניכוי מס במקור, וזאת הן בהתבסס על הוראות פסה"ד שבוצע והן על הגיון ומהות הדברים (עש"א (מחוזי ב"ש) 1081-09 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' אלטרץ (לא פורסם, 15.4.10)). 703
גבול סמכותו של ראש ההוצאה לפועל לפרש פסק דין במסגרת טענת פרעתי:
ביהמ"ש מבטל החלטת רשם ההוצאה לפועל שקיבל טענת פרעתי, תוך קביעה שרשם ההוצאה לפועל חרג מסמכותו כאשר קרא לתוך פסק הבוררות המבוצע בתיק ההוצאה לפועל הוראת קיזוז שלא נקבעה מפורשות בפסק. יצוין, כי בנסיבות העניין היתה החלטת "הבהרה" של הבורר שניתנה לאחר מתן פסק הבוררות, כאשר החלטה מאוחרת זו תמכה בטענת הפרעתי ועליה גם הסתמך רשם ההוצאה לפועל, אך ביהמ"ש בחן את זכויות הצדדים רק לאור לשון פסק הבוררות (ע"א (מחוזי ת"א) 1150-09 קטיף-מושב שיתופי להתיישבות חקלאית נ' מ.ח.ע. משקי חבל עזה בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 722
חייב מוגבל באמצעים
לראש ההוצאה לפועל יש שיקול דעת באם להכריז, ואין חובת הכרזה בהתקיים תנאי החוק:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת החייב לפתוח מחדש תיק איחוד (בעקבות הכרזת החייב כמוגבל באמצעים), לאחר שתיק האיחוד המקורי פוזר לא מכבר בשל אי-עמידת החייב בצו התשלומים ולא קיים החלטות רשמי ההוצאה לפועל בתיק האיחוד (רע"צ (שלום ת"א) 32813-06-10 לוי נ' בנק הפועלים (לא פורסם, 21.6.10)). 707
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש לקבל בקשת החייב להכרזתו כחייב מוגבל באמצעים ואת צו התשלומים הנמוך המוצע על ידו, וזאת לאחר שביהמ"ש קובע שהחייב המציא כל מסמך אפשרי וקיים מבחינתו, וחרף כך הדבר לא הניח את דעתו של רשם ההוצאה לפועל, כאשר במקרה כזה, כך נפסק, היה על הרשם להזמין את החייב לחקירת יכולת פרונטאלית כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי ממצבו וממסמכיו, ולא לדחות את בקשת ההכרזה תוך הטלת חובה על החייב להמציא מסמכים נוספים שהחייב מצהיר שאינם בנמצא (רע"צ (שלום עכו) 18634-03-10 זהר נ' בנק ערבי ישראלי (לא פורסם, 29.4.10)). 708
עיכוב יציאה מן הארץ
עיכוב יציאתו מן הארץ של תושב זר (לרבות ישראלי "יורד"):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשת חייב לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ, בנסיבות בהן החייב התגורר עד לפני 3 שנים בישראל, יצר בה חובות במיליוני ₪ ועבר להתגורר במדינה אחרת מאימת נושיו. ביהמ"ש מאזכר בהסכמה את ההלכה הנ"ל ב-בר"ע (מחוזי ת"א) 1462/06 (רע"צ (שלום ת"א) 37269-05-10 דדון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 8.7.10)). 711
ביטול צו עיכוב יציאה שהוצא במסגרת הגבלה של הכרזת חייב מוגבל באמצעים:
ביהמ"ש הופך החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש מקום לאפשר לחייבת שהוכרזה כמוגבלת באמצעים ומזה שנים רבות עומדת בצו התשלומים בתיק האיחוד לצאת את הארץ כדי להיפגש עם בנה בחו"ל, כנגד העמדת ערבים מתאימים. ביהמ"ש קובע כי השיקולים אותם על רשם ההוצאה לפועל לשקול בעת ביטול זמני של הגבלה כזו והשיקולים אותם הוא שוקל לצורך ביטול זמני של צו עיכוב יציאה מהארץ הם דומים (רע"צ (שלום טבריה) 7012-01-10 פרץ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 29.4.10)). 710
הרמת מסך התאגדות בהוצאה לפועל בין חברה חייבת לבין חברה הקשורה לה
נושא:
ביהמ"ש הופך החלטת רשם ההוצאה לפועל ופוסק, כי יש מקום להיעתר לבקשת הזוכה להרים מסך בין החברה החייבת לבין חברה הקשורה לה, בהתבסס על הוראות הדין וההלכה הפסוקה ובנסיבות העניין בהן הוצגו אינדיקציות מספיקות להברחת נכסים לחברה הקשורה. נקבע, כי עפ"י ההלכה הפסוקה סמכות הרשם היא להטיל עיקולים על נכסי החברה הקשורה הנ"ל, כאשר אם החברה הקשורה לא פונה לביהמ"ש בתובענה מתאימה לסעד הצהרתי, בסמכות הרשם להורות על מימוש העיקולים (רע"צ (שלום חי) 17455-08-09 ביראני נ' מאפית הכפריה בע"מ (לא פורסם, 12.4.10)). 705
חסינות ראש ההוצאה לפועל
נושא:
ביהמ"ש מקבל את בקשת המדינה למחיקה על הסף של כל סעיפי כתב התביעה הנוגעים לפעולות שבוצעו ע"י ראש ההוצאה לפועל, בשל החסינות השיפוטית (הלא מוחלטת) של ראש ההוצאה לפועל ובנסיבות העניין, בהן החלטת ראש ההוצאה לפועל מושא התביעה ניתנה בטעות (ואולי אף תוך חריגה מסמכות), אך תוקנה בהחלטה מתקנת זמן קצר אח"כ, מבלי שנגרמו נזקים של ממש וללא זדון (ת"א (שלום ת"א) 176896-09 ירוחם נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.10.09)). 724
הוצאה לפועל והליכי פשיטת רגל
ביטול הליכי הוצאה לפועל נוכח אישור הסדר נושים בפש"ר:
ביהמ"ש פוסק כי משעה שאושר הסדר נושים בפש"ר לחברה ולמנהלים כערבים בהסדר (כאשר בהסדר נקבע שכל ההליכים נגד החברה והערבים ייבוטלו והגביה תיעשה עפ"י ההסדר), יש לבטל את הליכי ההוצאה לפועל נגד הערבים גם כאשר הוראות ההסדר טרם יושמו ואין ביטחון שיישומו. בכך, דחה ביהמ"ש בקשת נושה רגיל הפועל בהוצאה לפועל להותיר עיקולים בהוצאה לפועל נגד הערבים על כנם (בש"א 2589/09 פש"ר (מחוזי נצ') 253/09 מודול בטון השקעות בתעשיה בע"מ נ' ג'י אר בזיע בע"מ (לא פורסם, 20.1.10)). 715
כינוס נכסים בהוצאה לפועל - עדכונים אחרונים: (למפתח העניינים המלא לחץ כאן)
מקרים מיוחדים בהם ממונה כונס נכסים בהוצאה לפועל
מינוי כונס על מניות של החייב בחברה בע"מ:
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצל"פ למנות כונס שמונה על מניות החייב בחברה בע"מ, כמנהל של החברה, תוך דחיית טענה שרשם ההוצל"פ לא היה מוסמך לכך (רע"צ (שלום ת"א) 3513-05-10 פלג פלורנטין השקעות בע"מ נ' סהראי (לא פורסם, 10.6.10)). 621
מעמדו של כונס הנכסים בהוצאה לפועל
על עצמאותו של כונס הנכסים שלא משמש בהליכי כינוס הנכסים כשליח של הזוכה שלבקשתו הוא מונה לתפקידו:
ביהמ"ש פוסק כי בשל מעמדו המיוחד של כונס נכסים בהוצאה לפועל (הכונס מונה לבקשת נושה מובטח ולשם מימוש הנכס הממושכן), מסמכותו ואף מחובתו להגיש תביעה משפטית כספית שיש בה כדי להעשיר את קופת הכינוס (במקרה הנדון – תביעה לפיצויים בגין הפרת הסכם מכר), למרות שהחוב לנושה המובטח כבר סולק, והכל לטובת שאר הנושים הרגילים של החייב, שמצפים ברגיל לקבל דבר מה מיתרת הכספים הנותרת בקופת הכינוס לאחר פירעון החוב המובטח (ת"א (מחוזי ת"א) 2423/06 גדעון פרום, עו"ד נ' גלובוס (לא פורסם, 23.6.10)). 614
הליכי מימוש משכנתא/משכון - מבחר סוגיות
- הליך המכר העצמי – נועד להקל על החייב ולחסוך בהוצאות הכינוס
לאחרונה קבע ביהמ"ש המחוזי בחיפה כי בנק שמינה מטעמו כונס נכסים לדירה של חייב, לצורך מימוש חובו, אינו יכול למנוע מהחייב לפעול למכירת הדירה באופן עצמאי לצורך כיסוי החוב. "מינוי כונס נכסים נועד לאפשר את מימוש המשכון במקום שבו הממשכן אינו יכול או אינו מעוניין לסייע לבעל המשכון במימושו. מינוי כונס נכסים איננו תכלית העומדת בפני עצמה, ולכונס נכסים, בחזקתו ככזה, לא יכול להיות עניין משל עצמו במימוש המשכון או בתוצאות הליך ההוצאה לפועל. לכן, משראה הרשם לדחות את בקשת המבקשים, אך מן הנימוק שבינתיים מונה כונס הנכסים וכי הסכם המכר הוא בבחינת הפרעה למילוי תפקידו, הוא טעה כשהתעלם מעניינם של המבקשים כמו גם מעניינו של הבנק. אם מניחים שהתמורה שיכולים המבקשים לקבל על פי הסכם המכר מספיקה כדי סילוק מלוא חובם לבנק, אזי בלתי אפשרי לקבוע שבהתקשרם בהסכם המכר הם פעלו בחוסר תום לב, מפני שהמוכר את דירתו כדי לסלק חוב הלוואה שאותה נטל, הוא זה הנוהג בתום לב ובהתאם למצוות הדין. לעומת זאת, מי שמבקש לסכל את ניסיונו של החייב לפרוע את חובו, תוך שהוא מעלה כלפיו טענות של פעולה בחוסר תום לב ובניגוד לדין בכך שהוא מפריע, כביכול, לפעולות כונס הנכסים, דווקא הוא זה אשר עליו יש לומר שהוא פועל בחוסר הגינות ותום לב." (רע"א 14468-06-10 שטרית נ' בנק לאומי) עוד נקבע על ידי ביהמ"ש המחוזי: "יש לדחות גם את טענת הבנק שלפיה המשכון על הדירה שבידי הבנק הוא זכות קניינית, ומשיקולים של הגנה על זכות הקניין הוא רשאי לפעול למימוש המשכון ללא עיכוב ובאין מפריע. אמנם מדובר בזכות קניינית והבנק זכאי לממשה, אך זכותו הקניינית של הבנק איננה עדיפה על זכותם הקניינית של המבקשים, והם זכאים שתינתן להם האפשרות להשיא את תמורתה של הדירה באופן שיעלה בידם לפרוע את מלוא חובם לבנק. הליך המכר העצמי נועד להקל על החייב גם במובן זה שלא יהיה עליולשאת בהוצאות הכרוכות בכינוס נכסים לצורך מימושו של הנכס הממושכן."( רע"א 14468-06-10 שטרית נ' בנק לאומי) ביטול אישור שניתן ע"י ראש ההוצאה לפועל למכר:
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל לאשר מכר ומבטל את ההחלטה. ביהמ"ש קובע כי התקיימו פגמים חמורים מהותיים ומצטברים בהליכי המכר שמצדיקים את ביטול הליכי המכר ואת עריכתם של הליכי מכר חוזרים. הפגמים שנפלו כללו: אי-המצאת בקשת הכונס לאישור המכר לידי החייב (לשם קבלת תגובתו), ציון שגוי בפרוטוקול ההתמחרות כי החייב נכח בהתמחרות בזמן שאין חולק על כך שהחייב לא נכח בהתמחרות, ואי-המצאת חוות הדעת העדכנית לגבי שווי הנכס לידי החייב (לבחינתה וכדי שהוא יוכל להגיש חוות דעת נגדית). ביהמ"ש שם דגש חזק על החובה לנהוג עפ"י הוראות חוק ותקנות ההוצאה לפועל בהליכי כינוס ומכר בכינוס, שכן יש בהוראות אלו כדי לאזן בין זכויות הצדדים ולהתוות "פרוצדורה מוסדרת ומדויקת למכירת המקרקעין". בהקשר זה קובע ביהמ"ש כי "יש לדקדק במיוחד בהוראות הדין בדבר מכירת מקרקעי החייב, משהמדובר במימוש דירת מגורי החייב ויש לדאוג לנהל את כל שלבי ההליך ביושר והגינות". יחד עם זאת מוסיף ביהמ"ש: "...מוכנה אני להניח, מבלי להכריע בדבר, כי יתכנו מקרים חריגים בהם בית המשפט ייעתר מכוח סמכותו הטבועה, או כל סמכות אחרת, "לרפא" פגמים או חסרים פרוצדוראליים לא מהותיים בהליכי המכר, ובלבד שהדבר אינו מביא לעיוות דין ופגיעה בזכויות החייב מעבר למידה הדרושה והראויה." (רצ"פ (מחוזי ת"א) 1382-09 מקייטן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 20.7.10)). 616
פרוצידורת מימוש נכס מקרקעין ע"י כונס הנכסים בהוצאה לפועל
הוצאות כינוס:
ביהמ"ש מותח ביקורת על כונס על כך שלא דאג לבקש אישור מראש מרשם ההוצאה לפועל לגבי הוצאות משמעותיות, אך חרף ביקורת זאת מבטל ביהמ"ש החלטה של רשמת ההוצאה לפועל שלא אישרה ההוצאות (הוצאות שמירה, אחזקה וחשמל) ומחזיר אליה הדיון הענייני בשאלת אישור ההוצאות בנסיבות (רע"צ (שלום ת"א) 35397-03-10 עו"ד רונן מטרי-כונס נכסים נ' עו"ד יצחק מלכו ומיכאל רוהר (לא פורסם, 10.5.10)). 612
פרוצידורת מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) על דירת מגורים של החייב
חובת הקפדה על הגשת בקשת ביצוע כדין ומתן זכויות לפי סעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש המחוזי הופך החלטות רשם ההוצאה לפועל ובימ"ש השלום ופוסק, כי הבנק למשכנתאות הזוכה שפתח תחילה תיק הוצאה לפועל למימוש משכון על זכויות הלווים (הקונים) ואח"כ צירף לאותו תיק את המוכרים (מכוח משכון נפרד ומקביל שהמוכרים מישכנו לטובת אותו בנק), לא נהג כדין, והיה על הבנק להגיש בקשה חדשה לביצוע המשכון הנפרד של המוכרים, וכך לאפשר להם למצות את זכויותיהם לקבל אזהרה ולפעול עפ"י זכויותיהם שבסעיף 81ב1 לחוק ההוצאה לפועל. ביהמ"ש מדגיש את החובה להקפיד על מילוי הוראות הדין המאזנות בין זכויות הצדדים (הוראות המגולמות באותו סעיף חוק) (רע"א (מחוזי ת"א) קרמה נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 21.4.10)). 618
המקרים בהם מותר לבעל משכון על זכות אובליגטורית בלבד לממש בהוצאה לפועל את נכס המקרקעין עצמו:
ביהמ"ש קובע, אמנם בשלב שלאחר מינוי כונס ולגבי בקשת כונס לאשר מכר (אך לגבי סיטוציה בסיסית בה דנה הלכת שטיינמץ), כי בטרם ייאושר מכר כאשר הזכויות עדיין רשומות ע"ש צדדי ג' (שמכרו הזכויות לחייבים), מן הראוי לקבל את עמדתם הפוזיטיבית של צדדי ג' למכר ולא להסתפק בכך שדואר רשום ששלח אליהם הכונס חזר בציון "לא נדרש" (רע"צ (שלום חיפה) 42054-05-10 ברינט נ' ח'ורי (לא פורסם, 20.7.10)). 615
פינוי מקרקעין למגורים:
העליון לא מעניק סעד זמני של פינוי מדירת מגורים, לאור השיהוי בהליך, לאור שפע ההזדמנויות שהיו לחייבים לתקוף את תוקף שטר המשכנתא והם לא עשו זאת, וגם לאור העובדה שהחייבים בעצמם הסכימו בעבר לפנות את הדירה והדבר קיבל אף תוקף של פס"ד (רע"א 3844/10 אסייג נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (לא פורסם, 18.5.10)). 605
הגנת דירת המגורים (סידור חלוף ודיירות מוגנת)
תוקף סעיף בשטר משכנתא/משכון שבו מוותר החייב (הלווה) על סידור חלוף (לפי ההסדר שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל):
ביהמ"ש מבטל הוראה בשטר המשכון בדבר פטור מהענקת דיירות מוגנת ודיור חלוף, לאחר שביהמ"ש שמע ראיות כל הנוגעים בדבר והשתכנע שהבנק לא יצא ידי חובת הבהרת משמעות סעיף הפטור. ביהמ"ש אומר בהקשר זה הדברים הבאים: "יוצא אפוא כי על הבנק מוטלת החובה שלא להסתפק בניסוח האחיד והסתום של הויתור על הזכות האמורה אלא עליו להוסיף ולהבהיר בעל פה או במסמכים מפורטים וברורים אודות קיומה של הזכות ואודות הויתור עליה וכן נפקות הויתור על הזכות". וביהמ"ש אף נותן המלצה לפעולה: "מן הראוי כי הבנק ישקול לנסח מסמך נפרד לגבי ויתור על זכות לדיור חלופי ולהחתים עליו את הממשכן, בנפרד משטר המשכון, באופן אשר יבטיח את חובת ההסבר המתחייבת". (ת"א (מחוזי ב"ש) 4020/05 עמר נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 6.8.08)). 600
ביהמ"ש פוסק, כי ההסבר בעל-פה שיש ליתן לגבי סעיף פטור בשטר משכנתא לגבי הגנת סידור חלוף שונה בתוכנו מזה שלגבי הגנת דיירות מוגנת. במקרה הנדון ביהמ"ש קבע כעובדה כי עוה"ד שהסביר לחותמים על שטר המשכנתא הזהיר אותם כי הם עלולים להיזרק מהבית, אך הסבר זה מספיק לצורך שלילת הגנת הדיירות המוגנת אך אינו מספיק לצורך שלילת הדיור החלוף. ביהמ"ש קובע גם, כי הלכת העליון בעניין "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) חלה גם כאשר לא מדובר בבטוחה להלוואה (ת"א (מחוזי מרכז) דקר נ' עזבון המנוח פומרנץ (לא פורסם, 24.5.10)). 604
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
תוכן סידור חלוף שנקבע בהלכה הפסוקה (לפי ההסדר שלפני תיקון 29 לחוק ההוצאה לפועל):
ביהמ"ש מאשר החלטת רשם ההוצאה לפועל שקבע סידור חלוף בדרך של תשלום 36,000 ש"ח המבוסס על תשלום דמי שכירות של 4,000 ש"ח לחודש למשך 9 חודשים. יצוין, כי מדובר בנושה רגיל שמימש את דירת המגורים בהוצאה לפועל בעקבות עיקול על הדירה. עוד יצוין, כי ביהמ"ש קובע שעל החייב הנטל להציג מלוא השיקולים והנתונים הרלוונטיים לצורך קביעת תוכן הסידור החלוף, ואם החייב לא עושה זאת, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע את הסידור החלוף על סמך הנתונים החלקיים בתיק, על סמך הערכה כללית, על סמך ידיעה שיפוטית וגם על סמך העובדה שהחייב התגורר בדירה במשך 5 שנים מאז החלו הליכי הכינוס, ובכל אותו הזמן היה על החייב להיערך לשלב הפינוי הצפוי (רע"צ (שלום ת"א) 26466-02-10 חיננזון נ' א. חטר ישי, משרד עו"ד (לא פורסם, 13.4.10)). 607
דיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר:
ביהמ"ש המחוזי מאבחן את ההלכה המחייבת הנ"ל של ביהמ"ש העליון (הלכת פרמינגר ע"א 3295/94) וקובע, כי, למרות הקביעה הכללית בעניין פרמינגר, כן תוענק לחייבת במקרה הנדון דיירות מוגנת לפי סעיף 33 לחוק הגנת הדייר חרף כך שאין על שמה זכויות רשומות בלשכת רישום המקרקעין אלא זכויות חוזיות בלבד בנכס המקרקעין. ביהמ"ש משתית את האיבחון הנ"ל על כך, שבשונה מעובדות עניין פרמינגר, נכס המקרקעין בתיק זה הוא דל. הערה שלנו: מדובר באיבחון תקדימי שעלול ליצור אי-ודאות וחוסר יציבות בשאלה המשפטית שהוכרעה עקרונית וברורות בהלכת פרמינגר (ה"פ (מחוזי ת"א) וורשה נ' בנק מזרחי (לא פורסם, 20.6.10)). 603
ביהמ"ש פוסק, כי ההסבר בעל-פה שיש ליתן לגבי סעיף פטור בשטר משכנתא לגבי הגנת סידור חלוף שונה בתוכנו מזה שלגבי הגנת דיירות מוגנת. במקרה הנדון ביהמ"ש קבע כעובדה כי עוה"ד שהסביר לחותמים על שטר המשכנתא הזהיר אותם כי הם עלולים להיזרק מהבית, אך הסבר זה מספיק לצורך שלילת הגנת הדיירות המוגנת אך אינו מספיק לצורך שלילת הדיור החלוף. ביהמ"ש קובע גם, כי הלכת העליון בעניין "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) חלה גם כאשר לא מדובר בבטוחה להלוואה (ת"א (מחוזי מרכז) דקר נ' עזבון המנוח פומרנץ (לא פורסם, 24.5.10)). 604
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
סוגיות מיוחדות:
ביהמ"ש דוחה טענת שיהוי של בנק למשכנתאות במסגרת תובענת חייב להצהיר על בטלות סעיף פטור על דיירות מוגנת, תוך יישום ההלכה (עליון 5793/96 + עליון 5634/90) לפיה "בית המשפט לא ידחה תביעה להכיר בזכות קניינית רק בשל שיהוי בהגשת התביעה אלא בנסיבות מיוחדות" (ע"א (מחוזי ת"א) 2210/05 משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ נ' תנעמי (לא פורסם, 30.6.10)). 601
ביהמ"ש פוסק, כי חייב שנוקט בהליך שמטרתו לשלול את תוקף שטר המשכנתא כולו מחויב לטעון במסגרת אותו הליך גם כל טענותיו בעניין דיירות מוגנת וסידור חלוף, ואם לא יעשה כן וטענתו בהליך המקורי הנ"ל תידחה, יהיה מנוע בעתיד (על יסוד כללי השתק העילה ו/או מניעות) מלהעלות טענה בדבר תוקף הוראה שטר המשכנתא הנוגעת לויתור על דיירות מוגנת/סידור חלוף (ע"א 10443/08 לופו נ' בנק אגוד לישראל (לא פורסם, 22.7.10)). 602
ביהמ"ש כי יש תוקף לפטור מהענקת דיירות מוגנת אך אין תוקף לפטור מהענקת סידור חלוף, וזאת משהוכח כי הובהר לחייבים שייפונו מדירת המגורים, אך כשייפונו תינתן להם דירה חלופית. בנוסף, נקבע כי אין תחולה לדיירות מוגנת לאור הלכת פרמינגר (ע"א 3295/94) מאחר שבמועד מימוש המשכון (שהוא המועד הקובע לבחינת שאלת תחולת הלכת פרמינגר!) הזכויות בדירה לא היו רשומות ע"ש החייבים בטאבו. ביהמ"ש דוחה טענת התיישנות, למרות שחלפו יותר משבע שנים מאז חתימת הסכם המשכון ועד להגשת התביעה ולאור קביעת ביהמ"ש שמועד היווצרות העילה הוא מועד פתיחת תיק מימוש המשכון. ביהמ"ש מאזכר ומיישם ההלכה שהחילה את הלכת "מיסטר מאני" (ע"א 9136/02) על מימוש משכנתא לטובת בנק למשכנתאות. ביהמ"ש סוקר את ההלכה הפסוקה והספרות שדנו בשאלת מתן תוקף לסעיפי הפטור שבנדון (ת"א (שלום ת"א) 63511/07 חלפי נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (לא פורסם, 3.5.10)). 606
כינוס נכסים בהוצאה לפועל והליכי חדלות פירעון של החייב
הכפפת כונס נכסים הכנסים בהוצאה לפועל לפיקוח של בית המשפט של פירוק/פשט"ר:
ביהמ"ש מוחק בקשה של כונס נכסים בהוצאה לפועל (בתיק הוצאה לפועל למימוש משכון), תוך קביעה שלאור הוראות פקודת ותקנות הפש"ר אין כל צורך באישור ביהמ"ש של פש"ר להליכי מימוש משכון. הערה שלנו: החלטה זו, שלא מאזכרת כל הלכה פסוקה, עומדת בסתירה להלכת "גרבש" ויוצרת אי-בהירות לגבי שאלת הפיקוח המסוים של ביהמ"ש של פש"ר על הליכי מימוש משכנתא בהוצאה לפועל (פש"ר (מחוזי ת"א) 27603-11-09 עו"ד אברהם ניזרי – כונס נכסים נ' ינקוביץ (לא פורסם, 6.5.10)). 620
הליכי מימוש וכינוס כפופים לעקרון תום הלב מצד הזוכה ולשיקול דעת ראש ההוצאה לפועל לגבי סבירותם ומידתיותם
זכותו של בעל משכנתא להחליט אם ומתי ואיך לממש את הנכס כפופה לעקרון תום הלב ולחובתו להתחשב בנושים האחרים:
ביהמ"ש קובע כי לבנק למשכנתאות הפועל למימוש משכנתא בהוצאה לפועל יש זכות לחדש הליכי מימוש המשכנתא, למרות שלא קיים חוב פיגורים (עקב עמידת החייב בהסדר חוב) ונוכח רצונם של נושים רגילים למימוש הנכס הממושכן. הערה שלנו: במקרה הנדון לא התעוררה השאלה (וממילא לא נדונה השאלה) האם ניתן לכפות על הנושה המובטח מימוש של בטוחתו נוכח רצון הנושים הרגילים, כאשר בנסיבות המקרה שנדון בפסה"ד הנושה המובטח כן היה מעוניין במימוש הבטוחה ולכן לא התעוררה שאלת כפייתו לממשה (ה"פ (מחוזי ת"א) 1661-09 סבראגו נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (לא פורסם, 7.7.10)). 613
שכרו של כונס נכסים הכנסים בהוצאה לפועל
מיהות הגורם שצריך לשאת בתשלום שכר הטרחה של כונס הנכסים:
ביהמ"ש דן בסיטואציה חריגה, בה כונס נכסים שמונה לבקשת בנק, נושה רגיל של החייב, פעל בהליכי כינוס אך בסופו של דבר ומסיבות שלא תלויות בכונס ובבנק (החייב נכנס להליכי פשיטת רגל) הנכס שבכינוס לא מומש באמצעות הכונס ולא נמצא גורם שהיה מוכן לשלם שכ"ט כונס, גם לא הבנק הזוכה. ביהמ"ש מגיע למסקנה סופית לפיה ראוי שהבנק יישא בשכ"ט כונס בנסיבות. ביהמ"ש קובע כי אין בנמצא לגבי מינוי כונס בהוצאה לפועל הוראות דוגמת אלו שבתקנות סד"א (תקנה 389(א) + ע"א 438/85) המסדירות כיצד ייחושב שכה"ט וע"י מי הוא יישולם, תוך שביהמ"ש מזכיר את סעיף 9(ב) לחוק ההוצאה לפועל, לפיו על החייב לשאת בשכ"ט כונס, אלא אם הזוכה ביקש נקיטתם בחוסר תום לב. ביהמ"ש מציין כי אכן יתכנו מצבים בהם כונס נוטל על עצמו מראש סיכון שלא ייווצרו כספים מהם יוכל ליטול את שכר טרחתו, אך בנסיבות המיוחדות ביהמ"ש קובע שיש מקום שהערכאה השיפוטית תגיע לפתרון ראוי שמפצה את הכונס על טרחתו (ע"א (מחוזי ת"א) 2689/08 יעקב רגב, עו"ד נ' בנק הפועלים בע"מ (לא פורסם, 21.6.10)). 611
שכר במקרה של מימוש משכנתא (או מישכון זכויות) לגבי דירת מגורים:
פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המאוחר של פירעון החוב, ולא למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל. יצוין, כי בפס"ד זה לא מאזכר ביהמ"ש כל פסיקה אחרת, גם לא את פסיקתו של אותו מותב שכתב הלכה זהה בנושא (הכוונה לפסה"ד הנ"ל ב-בר"ע 2320/04) (בר"ע (מחוזי ת"א) 1498/04 קרת אלחנן-כונס נכסים נ' יצהרי (לא פורסם, 27.4.06)). 610
פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב. הערה שלנו: הלכה זו עומדת בסתירה לשתי ההלכות (המאוחרות יותר) הנ" ב-בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04 (בר"ע (מחוזי ב"ש) יוסי עקיבא-עו"ד נ' סרור (לא פורסם, 12.7.04)). 609
ביהמ"ש מיישם את ההלכה העדיפה בעיניו (מבין ההלכות הסותרות הנ"ל: בר"ע 619/04 מול בר"ע 2320/04 + בר"ע 1498/04) וקובע: פירוש תקנה 2 לתקנות שכה"ט כך, ש10% מהחוב שבפיגור הם 10% מהחוב שבפיגור נכון למועד המוקדם של תאריך פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא המאוחר של פירעון החוב (רע"צ (שלום ת"א) 38603-04-10 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' דנינו (לא פורסם, 8.6.10)) 608
ביהמ"ש מקבל ערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, כי כאשר משולמת בפועל תמורת מכר העולה על סכום המכר הבסיסי שאושר (וזאת בשל מימוש סנקציה של תשלום באיחור לפי תנאי המכר), יש לגזור את שיעור שכ"ט הכונס לפי תקנה 5 לתקנות השכר מהתמורה בפועל (לרבות התוספת הנ"ל בגין התשלום באיחור) (רע"צ (שלום ת"א) 35397-03-10 עו"ד רונן מטרי-כונס נכסים נ' עו"ד יצחק מלכו ומיכאל רוהר (לא פורסם, 10.5.10)). 612
קופת הכינוס
חלוקה לפי סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל:
ביהמ"ש מאשר את החלטת רשם ההוצאה לפועל ואת חוקיות פעולת מזכירות ההוצאה לפועל, שלפיהן חולקו כספים שנתקבלו עקב הליך שננקט ע"י זוכה בתיק רגיל לזוכה בתיק מזונות, חרף כך שבתיק המזונות לא ננקט כל הליך רלוונטי לכספים. נפסק, כי השינויים שהוכנסו בהוראות סעיף 76 לחוק ההוצאה לפועל בתיקון 29 לא שינו את המצב בכל הנוגע לעדיפותו של חוב המזונות, כך שהן לפני והן אחרי תיקון 29 נהנה חוב מזונות מקדימות ועדיפות בחלוקת כספים, ללא כל צורך שהזוכה בתיק המזונות ייזום הליך כדי ליהנות מקדימות זו (רע"צ (שלום רמלה) 37031-04-10 ברוך נ' דור (לא פורסם, 18.5.10)). 619
ביהמ"ש מאשר החלטת רשמת ההוצאה לפועל ופוסק, תוך פרשנות סעיפים 76 + 75 +9 + 10 לחוק ההוצאה לפועל ותקנות 5+6 לתקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), כי מתוך כספים שנגבו בהוצאה לפועל תסולק תחילה האגרה הדחויה, שהינה בעלת עדיפות על פני שכ"ט עו"ד, למרות שדין שכ"ט כדין הוצאות (רע"צ (שלום חיפה) פרץ נ' ארביב (לא פורסם, 29.6.10)). 622
